רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף כד עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

ולא קנייה היורש לההיא גזילה דכמאן דלא נפקא לה גזלן מרשות (גזלן) דמי דליכא שינוי רשות ומחייב היורש לאהדורי גזילה בעינה למארה ליכא לאקשויי דהא ליכא לאוקמה ביורש משום דלא מצי שמעון לאסהודי ליורש דניחא ליה דהדרא ליה הפרה והטלית והוי ליה נוגע בעדותו אלא אליבא דרמי בר חמא דאמר רשות יורש כרשות לוקח דמי ואישתני ליה רשות גבי יורש כדאישתני גבי לוקח וקנייה יורש לההיא גזילה דהוי ליה יאוש ושינוי רשות כדקאני לה לוקח מאי איכא למימר אמאי לא קא מוקמית לה ביורש ועוד קשיא ליה לאביי מפני שאחריותה עליו ומפני שאין אחריותה עליו מפני שחוזרת ואינה חוזרת מבעי ליה פירוש דאי בלוקח מגזלן עסקינן והאי דאינו מעיד בשדה ובית משום דניחא ליה דהדרי ליה והא דמעיד בפרה וטלית משום דלא הדרא ליה אי הכי האי דקתני (סיפא) מפני שאחריותה עליו ואין אחריותה עליו מפני שחוזרת לו ואינה חוזרת לו מבעי ליה לתנא למיתני ומדלא תאני תנא הכי שמעינן דלאו בלוקח מגזלן עסקינן ובטיל ליה פירושא דרב ששת ופרישנא למתניתין כדרבין בר שמואל דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו אבל פרה וטלית לא מבעיא (דף מד:) סתמא דלא משתעבדא ליה לבעל חובו ולא הדרא ליה דמעיד לו עליה המוכר שהרי אין מעמידה בפני בעל חובו אלא אפילו עשאה אפותיקי נמי לבעל חוב ומכרה מעיד לו עליה דהא לא משתעבדא ליה לבעל חובו ולא הדרא ליה כד מזבין לה כדרבא דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בע"ח גובה ממנו שורו וחמורו אפותיקי ומכרו אין בע"ח גובה ממנו מאי טעמא האי אית ליה קלא והאי לית ליה קלא ואקשינן אי לא חיישת לפרה וטלית ואפילו עשאה אפותיקי לבע"ח משום דלא משתעבדא ליה ולא הדרא ליה כדרבא ליחוש דילמא אקנייה לההיא פרה וטלית לבע"ח דידיה אגב מקרקעי קנין גמור ולא ליסהיד ליה ללוקח עלה דניחא ליה משום דהדרא לבע"ח דידיה כדרבה דאמר [2]רבה אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבי מקרקעי וגבי מטלטלי ואמר רב חסדא והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי ופרקינן הכא במאי עסקינן דמעיד לו עליה ולא חיישינן להכי כגון שלקח אותה פרה או אותו טלית ומכרה לאלתר דלא שהתה (לה) גביה דליחוש דילמא אקנייה לבע"ח דידיה ואקשינן וליחוש דילמא דאיקני א"ל לבע"ח דידיה כדכתבינן האידנא שקניתי ושעתיד אני לקנות הילכך אע"ג דלקח ומכר לאלתר קנייה בעל חוב מעידנא דזבנה וכיון דזבין לה לאו דידיה קא מזבין והדרא לה לבעל חוב ולפום הכין לא יעיד לו עליה שהרי מעמידה בפני בעל חובו ומדלא חיישת להכי דקתני מעיד לו עליה שמעת מינה דאקנה וקנה ומכר דאיבעיא לן בפרק מי שמת ולא איפשיטא בהדיא לא ממתניתין ולא מברייתא תפשוט מהאי דתניא דלא קנה ופרקינן הכא במאי עסקינן כגון דקא אמרי עדים ידענא ביה בההוא דלא הות ליה ארעא מעולם דהא ליכא למיחש דילמא אקנייה בדאיקני אגב ארעא ומשום הכין מעיד לו עליה ואקשינן והאמר רב פפא אע"ג דאמור רבנן המוכר שדה לחבירו שלא באחריות ובא בעל חוב וטרפה אינו חוזר עליו נמצאת שאינו שלו חוזר עליו הכא נמי אע"ג דהאי פרה או חמור כד מזבין לה לא טריף לה בעל חובו ולא הדרא ליה כיון דכי נפקא האי פרה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף



  1. ^ בדפו"י רבא
  2. ^ בדפו"י רבא