רות רבה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רות רבה · ד · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ד[עריכה]

רות רבה פרשה ד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

רות רבה · ד · א · >>


א. [עריכה]

זה שאמר הכתוב (ד"ה א' ח') ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם חושים ואת בערא נשיו ויולד מן חדש אשתו את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם. אליהו ז"ל שאל את ר' נהוראי, אמר ליה: מה דין דכתיב ושחרים הוליד בשדה מואב אמר ליה: גדול שהוליד בשדה מואב, מן שלחו אותם שהיו משבט בנימין, דכתיב (שופטים כ') וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבט בנימין לאמר. דבר אחר: ושחרים זה בעז. ולמה נקרא שמו שחרים? שהיה משוחרר מן העוונות. הוליד בשדה מואב שהוליד מרות המואביה מן שלחו - שהיה משבט יהודה, שנאמר: (בראשית מ"ו) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף. (ד"ה א' ח') חושים ואת בערא נשיו ויש אדם מוליד נשיו? אלא שחש כנמר, וביאר את ההלכה: עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ויולד מן חודש אשתו לא צרכה אלא ויולד מן בערא אשתו. אלא בימיו נתחדשה הלכה: עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. כתוב אחד אומר יתרא הישמעאלי, וכתוב אחד אומר יתרא הישראלי. רבי יהושע בן לוי אמר: הוא יתרא הישראלי הוא יתרא הישמעאלי. ר' שמואל בר נחמן ורבנן - ר' שמואל אמר ישמעאלי היה. ואת אמרת ישראלי? אלא ישמעאלי היה, ונכנס לבית המדרש, ומצאו לישי יושב ודורש כן: (ישעיה מ"ה) פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ וגו', נתגייר ונתן לו בתו. רבנן אמרין ישראלי היה. ואת אמרת ישמעאלי? אלא ישראלי היה, וחגר חרבו כישמעאלי, ונעץ החרב באמצע בית המדרש, ואמר: או אהרוג או אהרג, עד שאני מקיים הלכה לרבים. שכל שיבטל הלכה זו, בחרב הזאת אני מתיז את ראשו. עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.

<< · רות רבה · ד · ב · >>


ב. [עריכה]

ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב זו היא ששבה משדי מואב. והמה באו בית לחם בתחלת קציר שעורים אמר רבי שמואל בר נחמן כל מקום שנאמר - 'קציר שעורים' - בקציר העומר הכתוב מדבר. קציר חטים - בשתי הלחם הכתוב מדבר קציר סתם - משמש לכאן ולכאן.

<< · רות רבה · ד · ג · >>


ג. [עריכה]

ולנעמי מודע לאישה איש גבור חיל מודע קרוב אמר ר' אבהו נפיל נסיב לנפילא, מה הם מעמידין? גבורי חיל. בעז נסיב לרות, מה הם מעמידין? דוד. (שמואל א' ט"ז) יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו יודע נגן במקרא, וגבור חיל במשנה, ואיש מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר במעשה הטוב, ואיש תואר בתלמוד. דבר אחר: ונבון דבר שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תואר שמאיר פנים בהלכה, וה' עמו הלכה כדבריו. ממשפחת אלימלך ושמו בועז הרשעים הן קודמין לשמן: (ש"א י"ז) גלית שמו, (שם כ"א) נבל שמו, (ש"ב כ') שבע בן בכרי שמו. אבל הצדיקים שמן קודמין (ש"א ט') ושמו קיש, (שם) ושמו שאול, (שם י"ז) ושמו ישי, (אסתר ב') ושמו מרדכי, (ש"א א') ושמו אלקנה, ושמו בועז. דומין לבוראם, שנאמר: (שמות ו') ושמי ה' לא נודעתי להם. אתיבון ליה: (בראשית כ"ד) ושמו לבן? אמר רבי יצחק: פרדכסוס. רבי ברכיה אמר: מלובן ברשע. והכתיב (שמואל א' ח') ובני שמואל שם הבכור יואל ושם משנהו אביה? רבנן אמרי: מה זה רשע אף זה רשע. ור' יהודה בר' סימון: שנשתנו למעשה וזכו לרוח הקדש. שנאמר: (יואל א') דבר ה' אשר היה אל יואל בן פתואל.

<< · רות רבה · ד · ד · >>


ד. [עריכה]

ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו רבי ינאי אמר: בת ארבעים שנה היתה, ואין קוראין 'בת' אלא לבת ארבעים שנה. ותלך ותבא עד כדון לא אזלת, ואת אמרת ותבא?! רבי יהודה בר' סימון אמר: התחילה מסיימת לפניה הדרכים. ויקר מקרה אמר רבי יוחנן: כל הרואה אותה מריק קרי. חלקת השדה ממשפחת אלימלך שניתן לה ממי שהוא ראוי ליפול בחלקה.

<< · רות רבה · ד · ה · >>


ה. [עריכה]

והנה בועז בא מבית לחם ר' תנחומא בשם רבנן אמר: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכימו עמהם בית דין של מעלה, ואלו הן: לשאול שלום בשם ומגלת אסתר ומעשרות שאילת שלום מניין שנאמר: (ירמיה כ"ג) החושבים להשכיח את עמי שמי אימתי חשבו? בימי עתליהו. ורבנן אמרין: בימי חנניה מישאל ועזריה. ר' חנניה בשם ר' יהודה ברבי סימון: בימי מרדכי ואסתר. ועמד בועז ובית דינו והתקינו לשאול שלום בשם. שנאמר: והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקצרים ה' עמכם. וכן המלאך אמר לגדעון (שופטים ו') ה' עמך גבור החיל. מגלת אסתר מניין רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק: מה עשו מרדכי ואסתר? כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה, ואמרו: מקבלים אתם עליכם להיות עושים את שני הימים האלה? שלחו ואמרו: לא דיינו צרותיו של המן, אלא שאתם מטריחין עלינו לעשות שני הימים האלה? ואמרו להם: אם מדבר זה אתם מתייראין, הרי היא כתובה בין הכרכים. שנאמר: (אסתר ט') הלא הם כתובים על ספר דברי הימים. מה עשו? כתבו אגרת שנייה ושלחו להם, (שם) את אגרת הפורים הזאת השנית. רבי חלבו בש"ר שמואל בר נחמן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו שהיו מצטערים על הפסוק הזה: (ויקרא כ"ז) אלה המצות אשר צוה ה' את משה. אלה אין להוסיף ואין לגרוע, ואין נביא רשאי לחדש דבר עוד מעתה. ומרדכי ואסתר מבקשין ממנו לחדש דבר עלינו?! עד שהאיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים. בתורה דכתיב (שמות י"ז) כתוב זאת זכרון בספר, בנביאים דכתיב (מלאכי ג') אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר וגו' בכתובים שנאמר: הלא הם כתובים על ספר דברי הימים. רב ור' חנינא ור' יונתן ובר קפרא ורבי יהושע בן לוי אמרו: המגילה הזאת אין נאמרה מפי בית דין. מסיני נאמרה, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ומניין שהסכים הקדוש ברוך הוא עליהם? רב אמר: (אסתר ט') קימו וקבלו היהודים לא כתיב, וקבל כתיב. רבן של יהודים קיבל. מעשרות מניין דאמר רבי ברכיה בשם (ר') קריצפה: בעון תרומות ומעשרות גלו. שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר: כיון שגלו נפטרו, והם חייבו עצמן מאליהן. מה עשו אנשי כנסת הגדולה? כתבו ספר ושטחוהו בעזרה, ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום. הדא הוא דכתיב: (נחמיה י') ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום. כתוב אחד אומר ועל החתום וכתוב אחד אומר ועל החתומים היאך? אלא: ועל החתום זה בית דין של מעלה, ועל החתומים זה בית דין של מטה. ויש אומרים: אף חרמה של יריחו. וכן אמר הקדוש ברוך הוא אל יהושע: (יהושע ז') חטא ישראל ולא יהושע גזר? אלא מלמד שאף הקדוש ברוך הוא הסכים עמו.

<< · רות רבה · ד · ו · >>


ו. [עריכה]

( אין טקסט בפסקה זו בדפוס )

<< · רות רבה · ד · ז · >>


ז. [עריכה]

( אין טקסט בפסקה זו בדפוס )

<< · רות רבה · ד · ח · >>


ח. [עריכה]

( אין טקסט בפסקה זו בדפוס )

<< · רות רבה · ד · ט · >>


ט. [עריכה]

ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים על כמה היה ממונה? אמר רבי אליעזר בר מרים: על ארבעים ושנים היה ממונה. מן הדא (ד"ה ב' ב') ויספר שלמה את כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל וגו' ויעש מהם שבעים אלף סבל וגו' דעבד כן יכיל קאים, וידע מה דהוא עבד. למי הנערה הזאת ולא הוה חכים לה? - אלא כיון שראה אותה נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה כל הנשים שוחחות ומלקטות וזו יושבת ומלקטת, כל הנשים מסלקות כליהם וזו משלשלת כליה, כל הנשים משחקות עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה, כל הנשים מלקטות בין העמרים וזו מלקטת מן ההפקר. ודכוותיה (שמואל א' י"ז) וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי ולא הוה חכים ליה? אתמול הוה משלח לאמר לישי (שם ט"ז) יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני ועכשיו הוא שואל עליו?! - אלא כיון שראה שאול את ראש הפלשתי בידו, התחיל שואל עליו: אם מפרץ הוא - מלך הוא. אם מזרח הוא - שופט הוא. והיה שם דואג האדומי באותה שעה, ואמר לו: אפילו הוא מפרץ, לא פסול הוא? לא פסול משפחה הוא? לא מרות המואביה הוא? אמר לו אבנר: ולא כבר נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית?! אמר לו: אם כן אדומי ולא אדומית, מצרי ולא מצרית, אנשים למה נתרחקו, לא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים? היה להם לנשים להוציא לקראת נשים. נתעלמה הלכה מעיניו של אבנר לשעה. אמר לו שאול: הלכה שנתעלמה מעיניך, צא ושאל לשמואל ובית דינו. כיון שבא אצל שמואל בבית דינו, אמר לו: הדא מניין אית לך, לא מן דואג? דואג מיני הוא, ואינו יוצא בשלום מן העולם. להוציאך חלק אי אפשר, דכתיב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה. לאשה שלא להוציא, ולאיש להוציא. (דברים כ"ג) ואשר שכר עליך - לאיש ליתן שכר ולא לאשה. ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר: נערה מואביה היא, ואת אמרת מעשיה נאים ונעימים?! אלא רבתה רפתה לה.

<< · רות רבה · ד · י · >>


י. [עריכה]

ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים וגו' מעט תפסה לוקו מאותה שבבית שהיא מצפה לה.

<< · רות רבה · ד · יא · >>


יא. [עריכה]

ויאמר בועז אל רות הלא שמעת בתי אל תלכי ללקוט בשדה אחר על שם (שמות כ') לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. וגם לא תעבורי מזה על שם (שם ט"ו) זה אלי ואנוהו. וכה תדבקין עם נערותי אלו הצדיקים שקרויין נערים שנאמר: (איוב מ') התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך.

<< · רות רבה · ד · יב


יב. [עריכה]

עיניך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים עיניך זו סנהדרין. מאתים וארבעים ושמנה אברים שיש באדם אינן הולכין אלא אחר העינים. הדא שנאמר: עיניך וגו' והלכת אחריהן. לבלתי נגעך שלא לרחוק. וצמית והלכת אל הכלים אלו הצדיקים שקרויין כלים. שנאמר: (ש"ב א') איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה. ושתית מאשר ישאבון הנערים זה בית השואבה. ולמה נקרא שמה שואבה? שמשם היו שואבין רוח הקדש. שנאמר: (ישעיה י"ב) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה.

<< · רות רבה · ד · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.