רוקח על שיר השירים ה
א
[עריכה]באתי לגני אחותי כלה – למשכן ולמקדש657. דבר אחר, לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. באתי – בא ת"י, זמן בית ראשון עמד ת"י שנה. לגני – הן היו סנהדרין גדולה וקטנה כמניין לגני.
לגני – לגן עדן.
אריתי א', אכלתי ב', שתיתי ג' – כנגד מקרא משנה תלמוד, או תורה נביאים כתובים, דבר אחר, ג' תפילות או קרבנות.
מורי א', בשמי ב', יערי ג', דבשי ד', ייני ה', חלבי ו', כנגד "זאת התורה לעולה (כו') [למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים] ול[זבח ה]שלמים"658 ו'. דבר אחר, כנגד ו' סדרים.
אכלו רעים – "יאכלו אהרן ובניו"659.
אכלו רעים א', ושתו ב', ושכרו ג' – התורה משולשת. רעים – תלמידי חכמים660.
כ"א תיבות בפסוק וכ"א דורות היו ישראל בארץ.
ב
[עריכה]אני ישנה בגליות661, ולבי ער – הקב"ה662 – "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"663.
דבר אחר, (ולבי ער) אני ישינה בקבר, ולבי ער כמו שכתבנו. דבר אחר, ולבי ער – הנשמה ישינה שינה גדולה ומלאה.
ישינה ב' בקרייה – אני ישינה, "ואמתך ישינה"664 גבי שתי זונות, ואמרו רז"ל "יצתה בת קול ואמרה 'היא אמו'"665, וכאן כתיב ישינה וכתיב קול דודי דופק.
דופק גי' קץ – בבא קץ גלות מצרים או קץ גלות אדום או גלות בבל666.
קול דודי דופק ר"ת וס"ת גי' רמ"ח, בזכות אברהם667 גי' רמ"ח.
פתחי לי – וכתיב "בפתחי [את] קברותיכם"668, וזהו שראשי נמלא טל – זה טל תחיית המתים669.
דבר אחר, פתחי לי – מ'670 יום למתן תורה671.
דבר אחר, קול דודי דופק על ידי נביאים672. פתחי לי בתשובה673. אחותי א', רעיתי ב', יונתי ג', תמתי ד' – כנגד ד' רגלים674.
דבר אחר, הסובלים ד' גליות675 – דרשו חכמים676 אחותי בגלות בבל, רעיתי במדי, יונתי ביון, תמתי ברומי677, וזהו שפייט "נמכרו יונים ליונים"678.
אחותי א', רעיתי ב', [יונתי ג', תמתי ד'] (וכו') – כנגד ד' אימהות.
דבר אחר, אחותי רעיתי יונתי תמתי ר"ת יראת – בני יראת שמים. יראת בגי' תורה.
פתחי לי – ז' תיבות זו אחר זו סופן י', הרי ז' פעמים י' הן ע', ע' נפש, ע' סנהדרין. דבר אחר, אחר ע' שנה בבבל.
שראשי נמלא טל – ש' ראשי, שין של תפילין.
נמלא אותיות אל מן – לרדת אל המן שנאמר "וברדת הטל [על המחנה לילה ירד המן עליו]679 (וכו'), טל תחתיו ועליו.
שראשי נמלא טל גי' זהו להחיות המתים680.
קוצותי רסיסי לילה – שבחות של ישראל בראש הכבוד.
ג
[עריכה]פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה. פשטתי את כתנתי – כלה העור בקבר, איככה אלבשנה.
דבר אחר, פשטתי את כתנתי – מלבושי כבוד של סיני שנאמר "ויתנצלו בני ישראל את עדים"681, שהיה להם ככתונת עדים, איככה אלבשנה.
דבר אחר, פשטתי את כתנתי – בגדי כהונה682.
דבר אחר, בית המקדש נחרב שהיה לי ככתונת, פשטתי אותיות פשט ת"י – אחר ת"י שנה נחרב.
רחצתי את רגלי איככה אטנפם – כאילו ישראל מונים את האומות.
רחצתי את רגלי בתשובה, איככה אטנפם – מנשה עשה תשובה ל"ג שנה683, וזהו אלבשנה – אל"ב שנה. את רגלי אותיות אל תריג, לשוב אל תרי"ג מצות. פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה כי אם בתשובה וברחיצה, וזהו רחצתי את רגלי איככה אטנפם אחריך בתמיה.
ד
[עריכה]דודי שלח ידו מן החור – שלח מלאכו מן השמים לעזור ולסייע את הזקנים והחולים שלא היו יכולין ללכת בצאתם מן הים.
דבר אחר, שלח ידו גי' משיח, שלח ידו מן אותיות משיח, ומעי המו עליו כשמעו, המו עלי וצעקתי לפניו, אז שלח ידו לקבל תשובה ותפילות.
דבר אחר, שלח ידו לקבל תשובה שנאמר "וידי אדם מתחת כנפיהם"684, ידו כתיב – ידו לקבל תשובה685, וזהו דודי שלח ידו.
דבר אחר, שלח ידו מן השמים לישראל להחזירם בתשובה ולא רציתי שנאמר "פרשתי ידי כל היום [אל עם סורר]"686 (סוררי).
המו עלי[ו] – המו ג' בקרייה, ומעי המו עליו, "על כן המו מעי לו רחם ארחמנו"687, "המו גוים מטו ממלכות"688. משל למלך שגורם שאשתו צועקת, כי מצוה לאחרים לעשות לה מכאובים, והיא צועקת ומתחננת לו. כך הקב"ה מתאוה לקול ישראל689, ומענה אותם ע"י האומות והם צועקים, וזהו "השמיעני את קולך כי קולך ערב"690, וזהו כשהקב"ה חפץ שיצעקו ישראל, מיד "המו גוים" – כי הנה אויביך יהמיון וישראל צועקים691, וזהו ומעי המו עליו – מיד הקב"ה מרחם, וזהו "על כן המו מעי לו רחם ארחמנו".
ה
[עריכה]קמתי אני לפתוח לדודי – אני בעצמי. קמתי אני גי' תורה – במתן תורה שאמרתי "נעשה ונשמע"692 פתחתי לו.
דבר אחר, קמתי אני לפתוח בתפלה693, וזהו קמתי לפתוח גי' תפילה עם המלה. ג' תפלות ליום, והם ג' פעמים י"ח ברכות הן נ"ד, כמניין לדודי. וידי נטפו מור הן דברי תורה.
דבר אחר, ידי נטפו – בקבלת משה הלוחות. קמתי אני ולא האומות694, כי הם לא רצו לקבל התורה695. לפתוח אותיות לוחת פ' – יותר, כי בפ' יום נתנו לוחת ראשונים ואחרונים, וידי נטפו מור דברי תורה. וידי – ב' ידים הן, ב' הלוחות שקיבל משה וכתיב "(שתי) [שני ה]לוחות... על שתי ידי"696. ואצבעותי הן י', כנגד י' הדברות. על כפות המנעול – כשפתחנו את מנעול השמים לקבל תורה פתחנו להקב"ה כאשה הפותחת חדר לבעלה, וזהו על כפות המנעול – וכאילו המור נוטף על המנעול, כך אהבתנו על מנעול השמים ופתחנו.
דבר אחר, וידי נטפו מור ואצבעותי בתפלה, ויפתח הקב"ה לקבל תפלות, הרי תפילות של ישראל, וזהו מור עובר, והיה פותח מנעול. ותפלות נקראות קטורת וכו' – "תכון תפילתי קטורת לפניך"697, וקטורת בא מ"מור ואהלות"698 וסממנין, וזהו נטפו מור וזהו מור עובר. מור עובר גי' תפילה699. מור מור ב' פעמים, ב' תפלות חובה ליום700. ואצבעות הן י', רמז לי' בני אדם לתפלה701 ועדה702. על כפות המנעול – תפילת נעילה.
דבר אחר, קטרת שכהן גדול מביא פנימה ביום כפור, וזהו מור. וגם דמים שמזה לפנים על הארן והפרכת. על הארן זהו המנעול, שהוא נעול לפנים. כפות המנעול גי' כפורת703 – "והזה מן הדם"704 "על [פני] הכפורת... ולפני הכפורת"705, ובחוץ על הפרכת706 שהוא מנעול לבית קדשי קדשים. כפות המנעול גי' פרוכת707, וידי ואצבעותי הן ההזאות.
ו
[עריכה]פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר – אמרה כנסת ישראל, כשהיו ישראל לפני הר סיני וקבלו התורה, גרמו במעשה עגל שדודי חמק עבר, וזהו דודי חמק עבר.
דבר אחר, פתחתי אני – הוא אמר לכנסייתו עד מתי תתחמקי ולא רצו לשמוע, לכך גם הוא חמק ועבר. חמק בחורבן ראשון, ועבר בחורבן שני. נפשי יצאה בדברו כשדיבר הדיבור708. בקשתיהו ולא מצאתיהו למעלה נאמר "בקשתיו ולא מצאתיו"709 בלשון קצר וכאן הוסיף ה', וגם אמר קראתיו ולא ענני, בגלות ראשונה לא הרחיק ממני זמן גדול אבל בגלות אחרונה כמה מאות שנה הרחיק. וזהו בקשתיהו ולא מצאתיהו הרבה פעמים בקשתיהו ולכך היהין, וזהו קראתיו ולא ענני.
דבר אחר, בקשתיהו ולא מצאתיהו – ה"ה710, כי י' מסעות נסעה שכינה עד שעלתה למרום711, ואחר שעלתה – קראתיו ולא ענני.
ז
[עריכה]מצאוני השומרים וגו' הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי – שבאו מלאכים והפשיטו תכשיטיהן בסיני712, וחזרו להיות בהן בעלי מומין713, וזהו הכוני פצעוני.
דבר אחר, מצאוני השומרים – אלו האומות714, הכוני א', פצעוני ב' – בב' חורבנות. הכוני א', פצעוני ב', נשאו ג' – גלות סנחריב ובב' חורבנות. הכני אותיות כהני – הרגו כהני. הכוני גי' מלאך, כמו סמאל ושרי האומות. נשאו את רדידי – את רדייתי וממשלתי. את רדידי גי' זו התורה. מעלי אותיות מעיל – תכשיטין שלי, בטלו בגדי כהונה.
מעלי שומרי החומות ר"ת משה – "ומשה יקח את האוהל"715, כשניטלו מישראל תכשיטיהן, זכה משה ולקחם716, לכך רמז משה. דבר אחר, נשאו את רדידי ר"ת ארן – "ומשה (לקח) [יקח את] האוהל"717 – ר"ל ארן, לכך רמז משה.
דבר אחר, נשאו את רדידי – היה להן תכשיט שהשם עליו, ונלקח מהם718. מעלי שומרי החומות ר"ת השם.
דבר אחר, שומרי החומות – קרי שומרי האומות.
ח
[עריכה]השבעתי אתכם... אם תמצאו את דודי – אנו משביעין הנשמות שיעתירו בעדנו ושיגידו להקב"ה את חליינו שעל אהבתו אנו נהרגין, וזהו כי חולת אהבה אני. אם תמצאו – אמת, באמת תמצאו אותו, מה תגידו לו – אתם מ"ה צדיקים719 תגידו לו, ותתפללו ל"ו צדיקים720 – תגידו לו, וזה ל"ו. דבר אחר, ל"ו ברכת חובה תגידו לו – שחרית ומנחה.
ט
[עריכה]מה דודך מדוד היפה בנשים – האומות אומרים מה אלהיכם נבחר ומשובח משאר [אלוהות] (וכו')721. ב' פעמים מה דודך מדוד, אחד אומרים רשעי האומה ואחד הכשרים שבאומות, כמו שאמרו "ונבקשנו עמך"722.
מה דודך ב' – כנגד ב' עולמות.
היפה בנשים. היפה – בק' ברכות723 מייפים את הקב"ה, כמניין היפה. היפה בנשים ישראל באומות724. שככה השבעתנו – "אשרי העם שככה לו"725 – הרי מסורת של שככה.
מדוד שככה השבעתנו ר"ת משה – הוא השביע את ישראל. שככה גי' משה.
י
[עריכה]דודי צח ואדום – על הקב"ה הכל726. דבר אחר, על תלמיד חכם. דודי727 נתן לנו כ"ד ספרים728. וגם תלמיד חכם צח ואדום – צ"ח פנים נדרשת התורה729.
דבר אחר, צח לכפר עלינו, ואדום כנגד האומות730. צח גי' סלח – "טוב וסלח"731 – לצחצח חטאינו, ועל האומות תהיה אדמומית עונות732, וזהו צח ואדום.
דבר אחר, צח ואדום – יהיה צח לישראל, להגן מן צ"ח תוכחות שבמשנה תורה.
דבר אחר, בבואו מאדום "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים וכו', מדוע אדום ללבושך וכו', (וכל) [על] בגדי" כו'733, וזהו ואדום.
דבר אחר, אדום מספר ת"ר734, הרי אדום גי' תורה735.
דגול מרבבה – דגול ומצוין מכמה רבבות מלאכים, שלו יפה וניכר מכולם, וזהו דגול מרבבה. דבר אחר, דגול ומשובח מרבבות שלו – מפי מלאכיו, וזהו מרבבה.
דודי צח ואדום ר"ת דצ"ו גי' ק' – בק' ברכות736.
ה' תיבות כי ד' כיתות מלאכים מד' רוחות הכבוד והכבוד באמצע ניכר מכולם, הרי הוא וארבע מסביביו הן ה', הרי ה' תיבות.
הפסוק זה ראשו וסופו ד"ה, בא"ת ב"ש קץ. דגול – ד' פעמים ג', ג' פעמים ו', ו' פעמים ל', גי' רד"ו – אחר רד"ו שנה737 בא עם כיתות שלו להושיענו.
יא
[עריכה]ראשו כתם פז בשבחות של ישראל, קווצותיו תל תלים – תילי תילים של שבחות, תלים – ספר תהלים. תל תלים הרי ג' תל – כי ג' תפילות ליום ונעשים לו עטרה738 ו"ברכות לראש צדיק"739 – ברכות אותיות בו כתר. תל תלים גי' תשרי, אז תילי תלים משבחות. תלתלים גי' שירת. תלתלים גי' תפלת, שחרית וערבית. ראשו כתם פז כל הפסוק בר"ת גי' קריאת שמע740, שמייחדין ועושין לו עטרה.
יב
[עריכה]עיניו כיונים על אפיקי מים – עיניו משים בנשמותיהן של ישראל, והן כיונים על אפיקי מים בנהרי גן עדן. רוחצות בחלב – בנהרי דבש וחלב741, וזהו רוחצות בחלב.
דבר אחר, עיניו כיונים פירוש בנות ישראל שטובלות, וזהו כיונים על אפיקי [מים] (וכו'). כיונים על גי' נשמות, ס' גי' ת"ר742. על אפיקי מים גי' בארבעים סאה, זהו המקוה743. עיניו כיונים גי' זה הוא במקוה מ' סאה744.
דבר אחר, כיונים על אפיקי מים – כהנים שטובלים.
רוחצות בחלב – במ' סאה כמנין חלב, כי מטהרות ומלבנות עצמן בחלב, והכל על בנות ישראל. דבר אחר, רוחצות בחלב – מניקות בניהן בחלב כ"ד חדשים745, והן ימים כמו שנ"ה שנ"ה כמניין רחצות746 (בחלב), וזהו בחלב.
דבר אחר, רחצות – חצרות, כי הנשמות רוחצות בחצרות גן עדן.
דבר אחר, רוחצות – נשים שומרות ימי טומאה ורוחצות וסופרות ימי טוהר, לזכר מ' יום כמניין חלב ולנקבה פ' יום747 כמו בחלב – ב' חלב, ב' פעמים חלב הן פ', וזהו בחלב. יושבת על מלאת – זהו תשב על דמי טהרה. על מלאת – במלאת ימי טהרה.
יושבת על מלאת – הנשמות יושבות בגן עדן.
דבר אחר, יושבות על מלאת – ישראל יושבין בגלות עד ימלאו ימי גלות. יושבת על מלאת גי' אלף ר"ץ748, וזהו הקץ749.
יֹשְׁבוֹת750 ד' בקרייה – "כי הנה יושבת הארץ"751, "(לפנים אשר) [והנה שם] הנשים יושבת (שם)"752, "אני והאשה הזאת יושבת בבית אחד"753, יושבת על מלאת. כי דרשנו על הנשים, וזהו "הנשים יושבת". עוד כי הנה זאת יושבת שם לפנים, שהיו יושבת על מלאת. וכן אני והאשה יושבת ר"ל יושבת על מלאת.
יג
[עריכה]לחייו כערוגת הבושם – בשעה שדיבר הדברות נתמלא כל העולם בשמים754, וזהו לחייו כערוגת הבושם.
דבר אחר, לחיו – אלו הלוחות755, וזהו לחיו. וזהו כערוגת – ו' על ו' טפחים היו הלוחות756, ויש בכל אחת ה' דברות. וכן ערוגה שהיא ו' על ו' טפחים זורעין בתוכה ה' זרעונין757, כנגד ה' דברות. לחיו כערוגת גי' ששה טפחים758.
כערוגת הבושם בגן עדן.
דבר אחר, לחייו כערוגת הבשם – אשר יצאו מדבריו העבירו לגן עדן759, וזהו כערוגת הבושם.
מלאת לחייו כערוגת הבשם ר"ת מלכה – זו התורה. מגדלות מרקחים דברי תורה760. מרקחים אותיות מרקח ים – ו"ים ישים (ל) [כ]מרקחה"761.
דבר אחר, מגדלות – יצא ישראל מד' גליות, מגדלות – מד' גלות. מרקחים אותיות מרחקים, ר"ל רחק אותן מד' גליות.
דבר אחר, מרקחים בגי' משיחם, כי המשיחם בגן עדן – הרי ערוגת הבושם מגדלות המשיחים.
שפתותיו שושנים – שושנים – לומדים תורה762. ששנים גי' לומדי תורה763.
דבר אחר, מגדלות מרקחים – לצדיקים.
יד
[עריכה]ידיו גלילי זהב – אלו הלוחות764 שניתנו מידיו765, לכך מתחיל בי' כנגד י' הדברות. גלילי זהב ר"ת ג"ז – דברות, ג' מצות עשה וז' מצות לא תעשה בדברות766. ידיו גלילי זהב ר"ת יג"ז גי' כ' – כ' דברות בראשונות ושניות. גלילי זהב ר"ת וס"ת גי' כ"ב, הן כ"ב אותיות, וזהו ידיו – "והמכתב מכתב אלהים הוא"767. גלילי – ג' לי לי, ג' פעמים לי הן ק"ך, ק"ך ימים היה משה בהר, וזהו גלילי. גליל זהב גי' פז – תורה768.
דבר אחר, ידיו – אלו המלאכים, גלילי – גלגלים ואופנים, ממולאים בתרשיש – "אבני [מלאים לאפד ול]חשן"769 (וגו'). דבר אחר, ממולאים בתרשיש ר"ת וס"ת בם שם, כי השם על מלאכים, וכן יש שם הבאים אצל החשן. דבר אחר, בם שם – שמות בני ישראל על האבנים770.
מעיו עשת שן מעלפת ספירים. מעיו עשת שן – כסא הכבוד, וכתיב "ויעש המלך כסא שן"771, וזהו עשת שן.
דבר אחר, ז' רקיעים772 ורקיע על ראשי החיות773 "וערפל תחת רגליו"774, הרי ט' מחיצות עד כסא הכבוד, וזהו עשת למפרע – תשע. מעלפת ספירים – "כמראה אבן ספיר דמות כסא"775 וכתיב "כמעשה לבנת הספיר"776. ממולאים בתרשיש מעיו עשת שן ס"ת נשמות – הן תחת כסא הכבוד777. מעיו עשת שן מעלפת ספירים ס"ת מתנתו – הן הלוחות והן מתנתו778, והן ספירים. מעלפת אותיות מפעלת – מעשה ספירים ופעולת ספירים. מעלפת לית, מעלפת גי' כתר.
דבר אחר, מעלפת ספירים זו ירושלים שנאמר "ויסדתיך בספירים"779.
טו
[עריכה]שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז. שוקיו אלו קרשי המשכן. עמודי אלו העמודים. שש – והיו ששה קרשים מהן במערב לפני ולפנים780.
דבר אחר, שוקיו אלו מלאכים. עמודי – "שרפים עומדים"781, זהו עמודי. שש – "שש כנפים לאחד"782.
דבר אחר, עמודי – הם עמודי בית המקדש.
דבר אחר, שוקיו – אלו משרתיו בבית המקדש שהוא "הדום רגליו"783, וזהו שוקיו.
דבר אחר, שוקיו – כשירד על הר סיני ועמו אלפים ורבבות. עמודי גי' סיני.
דבר אחר, שוקיו עמודי – "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים"784, וזהו שוקיו עמודי.
שש מיוסדים על ר"ת שמע, שקורין קריאת שמע, ויש בפסוק שמע ישראל ו' תיבות, וזה שש מיוסדים על אדני פו.
אדני משכן, "ק' אדנים"785 כמנין על.
דבר אחר, ע"ל ברכות מיוסדים להזכיר בהם ברוך אתה י"י, וזהו אדני כמו השם.
מראהו כלבנון בחור כארזים ב"עצי שיטים"786. מראהו כלבנון גי' ת"י, כך עמד בית הלבנון787. (ה) [כ]לבנון ד' בקרייה – "ויך שרשיו כלבנון"788, "ילכו יונקותיו... וריח לו כלבנון"789, "ירעש כלבנון פריו"790, מראהו כלבנון. כי שלמה נטע כל מיני מגדים בבית המקדש והיו מלבלבין ועושין פירות של זהב, לכך נקרא לבנון דומה ליער, ולבנון וזהו "ויך שרשיו כלבנון", וזהו "ילכו יונקותיו" – ילכו נטיעותיו, וזהו "ירעש כלבנון פריו" – היה עושה פירות, וזהו מראהו כלבנון – כי הרבה מיני עצים נטועים שם, ושל זהב. שאם תאמר של עצים, הא תניא בספרי791 אסור לישתל עצים בהר הבית, ולכן היו של זהב כדאמרינן ביומא792.
דבר אחר, מראהו (כלבנון) גי' וגבריאל.
טז
[עריכה]חכו ממתקים – אלו דברי תורה793, שנאמר בהם "ומתוקים מדבש ונופת צופים"794. חכו ממתקים ר"ת חם – מ"ח מעלות לתורה795.
דבר אחר, חכו – חיכוי, לחכות ולצפות לו, זהו מתוק.
וכלו מחמדים וכתיב "הנחמדים מזהב ומפז רב"796.
וכלו ב' בקרייה – וכלו מחמדים, "וכלו לא תראה"797. כי הקב"ה אין נראה וכלו מחמדים. זה דודי א' וזה רעי ב' – בב' עולמות הוא דודי ורעי. זה דודי ורעי – זה א' וזה ב', וכן בפסוק "ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו [לו ויושיענו זה י"י קוינו לו]798 (וגו').
הערות
[עריכה]הערה 657: ילקוט, תרגום, רש"י, ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 658: ויקרא ז:לז, ראה שיר זוטא
הערה 659: ויקרא ו:ט, תרגום ורש"י כאן
הערה 660: מדרש לקח טוב
הערה 661: ילקוט, תרגום, מדרש לקח טוב בראשית ו:ו
הערה 662: שיר רבה, ילקוט
הערה 663: תהלים קכא:ד, ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 664: מלכים א:ג:כ
הערה 665: מכות כג:
הערה 666: תרגום
הערה 667: ראה רש"י
הערה 668: יחזקאל לז:יג
הערה 669: שבת פח:, חגיגה יב:, סנהדרין צ:
הערה 670: לי בגי' מ'
הערה 671: שמות כד:יח, מנחות צט:
הערה 672: ילקוט, תרגום, מדרש לקח טוב, רש"י
הערה 673: שיר רבה, תרגום, מדרש לקח טוב
הערה 674: כולל שמיני עצרת. ואולי כוונתו אם עושים תשובה, נזכה לעלות לרגל לבית המקדש - "אלו היו ישראל עושין תשובה אפלו יום אחד, מיד הן נגאלין, ומיד בן דוד בא" (שיר רבה).
הערה 675: מדרש לקח טוב
הערה 676: ילקוט
הערה 677: "אדום" במדרשים
הערה 678: רבי מנחם בן מכיר, אודך כי עניתני, יוצרות שבת ב' חנכה
הערה 679: במדבר יא:ט
הערה 680: ואחד אינו מן המנין
הערה 681: שמות לג:ו
הערה 682: שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 683: סנהדרין קג.
הערה 684: יחזקאל א:ח
הערה 685: ראה פסחים קיט.
הערה 686: ישעיהו סה:ב
הערה 687: ירמיה לא:כ
הערה 688: תהלים מו:ז
הערה 689: מדרש תהלים קטז:ב, יבמות סד.
הערה 690: שיר ב:יד
הערה 691: ראה תנחומא שופטים יד, מדרש לקח טוב, רש"י שיר ה:ז
הערה 692: שמות כד:ז, ילקוט
הערה 693: מדרש לקח טוב
הערה 694: שיר רבה
הערה 695: עבודה זרה ב:
הערה 696: דברים ט:יז
הערה 697: תהלים קמא:ב
הערה 698: תהלים מה:ט
הערה 699: ואחד אינו מן המנין
הערה 700: ברכות כז:
הערה 701: ברכות כא:
הערה 702: סנהדרין א:ו
הערה 703: ואחד אינו מן המנין
הערה 704: ויקרא ד:ו
הערה 705: ויקרא טז:יד
הערה 706: יומא ה:ד
הערה 707: ואחד אינו מן המנין
הערה 708: "בדבורו של כורש, דגזר דלא עבר פרת לא יעבר" (שיר רבה)
הערה 709: שיר ג:ב
הערה 710: הוסיף ה' ב"פ
הערה 711: ראש השנה לא.
הערה 712: שבת פח.
הערה 713: ראה מכילתא שמות כ:יד, ויקרא רבה יח:ד, שיר רבה ד:ז
הערה 714: מדרש לקח טוב
הערה 715: שמות לג:ז
הערה 716: שבת פח.
הערה 717: שמות לג:ז
הערה 718: שיר רבה
הערה 719: חולין צב.
הערה 720: סוכה מה:, סנהדרין צז:
הערה 721: שיר רבה, מדרש לקח טוב, רש"י
הערה 722: שיר ו:א
הערה 723: מנחות מג:
הערה 724: מדרש לקח טוב
הערה 725: תהלים קמד:טו
הערה 726: שיר רבה
הערה 727: בגי' כ"ד, כדלקמן ז:יג
הערה 728: תרגום
הערה 729: מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא (ירושלמי סנהדרין ד:ב, שיר רבה ב:ד, ילקוט שיר תתקפו:יג, תנחומא במדבר י)
הערה 730: ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 731: תהלים פו:ה
הערה 732: רש"י שיר ה:טז
הערה 733: ישעיהו סג:א-ג, רש"י שיר ה:טז
הערה 734: (נ"ל באיק בכר), אדום = קמס"ת = ת"ר
הערה 735: אם אד"ו = תורה
הערה 736: מנחות מג:
הערה 737: בראשית רבה צא:ב
הערה 738: מדרש תהלים יט:ה, ילקוט תו
הערה 739: משלי י:ו
הערה 740: ואחד אינו מן המנין
הערה 741: ראה תנחומא האזינו א
הערה 742: (באי"ק בכ"ר), וצ"ע
הערה 743: מקוואות א:ד
הערה 744: ואחד אינו מן המנין
הערה 745: כתובות ס.
הערה 746: (נ"ל רוחצות במלא וי"ו בגי' שנ"ה שנ"ה. דה"ט)
הערה 747: ויקרא יב:ב-ה
הערה 748: ואחד אינו מן הנמין
הערה 749: דניאל יב:יא
הערה 750: לאפוקי "יִשְׁבּוֹת" (הושע ז:ד), " יֹשַׁבְתְּ" (ירמיה כב:כג), "יֹושֶׁבֶת" (ל"ב פעמים)
הערה 751: שמואל א:כז:ח
הערה 752: יחזקאל ח:יד
הערה 753: מלכים א:ג:יז
הערה 754: שבת פח:
הערה 755: ילקוט, תרגום, ראה רש"י שיר ה:טז
הערה 756: בבא בתרא יד.
הערה 757: כלאים ג:א
הערה 758: ואחד אינו מן המנין
הערה 759: ראה שבת פח:
הערה 760: ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 761: איוב מא:כג
הערה 762: ילקוט
הערה 763: ואחד אינו מן המנין
הערה 764: שיר רבה, ילקוט, רש"י שיר ה:טז
הערה 765: דברים לג:ב, מדרש לקח טוב
הערה 766: ראה רש"י שיר ה:טז
הערה 767: שמות לב:טז, מדרש לקח טוב
הערה 768: תהלים יט:יא, שיר רבה, ראה חגיגה טו.
הערה 769: שמות כה:ז
הערה 770: תרגום
הערה 771: מלכים א:י:יח
הערה 772: חגיגה יב:
הערה 773: חגיגה יג., יחזקאל א:כב
הערה 774: שמואל ב:כב:י, תהלים יח:י
הערה 775: יחזקאל א:כו
הערה 776: שמות כד:י
הערה 777: שבת קנב:
הערה 778: נדרים לח.
הערה 779: ישעיהו נד:יא
הערה 780: שמות כו:כב, שמות לו:כז
הערה 781: ישעיהו ו:ב
הערה 782: ישעיהו ו:ב
הערה 783: תהלים צט:ה, תהלים קלב:ז, איכה ב:א (ישעיהו סו:א, דברי הימים א:כח:ב)
הערה 784: זכריה יד:ד
הערה 785: שמות לח:כז
הערה 786: שמות כו:טו, שמות לו:כ
הערה 787: מלכים א:ז:ב, א:י:יז, א:י:כא, דברי הימים ב:ט:טז, ב:ט:כ
הערה 788: הושע יד:ו
הערה 789: הושע יד:ז
הערה 790: תהלים עב:טז
הערה 791: דברים טז:כא
הערה 792: כא:, לט:
הערה 793: שיר רבה, תרגום
הערה 794: תהלים יט:יא
הערה 795: אבות ו:ו
הערה 796: תהלים יט:יא
הערה 797: במדבר כג:יג
הערה 798: ישעיהו כה:ט