רוקח על שיר השירים ב
א
[עריכה]אני חבצלת השרון – אנ"י219 ריבוא ישראל.
דבר אחר, חבצלת – אני הייתי חבואה בצלו של הקב"ה220 ואומרת שירה. וזהו חבצלת – חבויה בצל, השרון – לשון שירה.
דבר אחר, חבצלת השרון שושנת העמקים – בעמקי גליות. עמק שנים במצרים, רדו גי' עמק, העמקים עמק ים – בתוך הים.
שושנת – ח' "שושנת" "בשושנים"221 "שושנה"222 בזה הספר – כלומר כנגד ח' ימי מילה. ב' "שושנת" "כשושנה" לשון יחיד, ו' לשון רבים, כולם י"ד – כן שבטים עם מנשה ואפרים.
ה' תיבות ה' חומשי תורה, כ"ד אותיות כנגד כ"ד ספרים וכ"ד תכשיטי כלה.
ב
[עריכה]כשושנה בין החוחים – זו רבקה שהיתה בין רשעים223, וכן אסתר בין האומות – "ותלקח אסתר [אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו]"224 (וכו'), וכן אברהם יחיד בין האומות, וכן ישראל בין האומות225. שושנה בין החוחים ר"ת שב"ה גי' רבקה. שושנה גי' אסתר. כן רעיתי – זו אסתר וכנסת ישראל. כשושנה בין החוחים ס"ת המן – דורו של המן. בין החוחים – ומי הם החוחים? הם ע' נפש226 כמנין כן.
דבר אחר, כן רעיתי – ע' נפש באו מצרימה227. וזהו רעיתי, והם שבעים נפש כמניין כן.
החוחים כן רעיתי בין הבנות ר"ת הברכה – ישראל נתברכו ביניהן228, בנות229 – האומות.
כשושנה בין החוחים ס"ת הנם גי' דניאל, שהשליכוהו לגוב אריות.
העמקים כשושנה בין החוחים אותיות שניות רמז בהן משיח, ורמז במשל מקים כי מקים בגי' קץ, לכך מן מ' של מקים רמז משיח.
כשושנה בין החוחים גי' זהו חנניה מישאל ועזריה, שהיו בין החוחים שהרי השליכום לכבשן האש. כן רעיתי – ישראל שהיו בבבל שבעים שנה כמנין כן.
ג
[עריכה]כתפוח בעצי היער – משל מעשה יוסף לבני אדם שביקשו לכרות עץ תפוח, ואמר להם אחד הניחו אותו, כי לבסוף תשבו בצלו ותאכלו מפריו. כך רצו שבטים להרוג את יוסף ולא הניחם הקב"ה, כי ישבו בצלו במצרים ואכלו מפריו שנאמר "ויושב יוסף את אביו ואת אחיו"230 וכתיב "ויכלכל יוסף"231 וזהו בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי, וזהו כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים – כן דודי [בין] גי' יוסף.
דבר אחר, כן דודי – זה הקב"ה, בין הבנים – בין המלאכים שנקראו בנים שנאמר "ויבאו בני האלהים"232.
דבר אחר, בין הבנים – בין ישראל שנאמר בהם "בנים"233.
כתפוח אותיות חופתך – זה משכן והמקדש. בעצי היער – בעצי שיטים ובעצי ארזים וברושים234. כן דודי בין הבנים – נתאווה לשכון בתוך בני ישראל וכתיב "ושכנתי בתוכם"235, בתוכם – בתו כ"ם – ס' ריבוא הם בתו של הקב"ה, וזהו בתו כ"ם גי' ס'. כן רעיתי בין הבנות כתפוח ס"ת חתן, כביכול הוא כחתן וישראל ככלה וזהו חופתך.
כתפוח תרגום אתרוג, ישראל לקחו את לולביהם ואתרוגיהם סימן להקב"ה כדאמרינן בפסיקתא236, וזהו כתפוח בעצי היער וגו'. בצלו חמדתי וישבתי – זו הסוכה. ופריו מתוק לחכי – זה האתרוג, מתוק לחכי גי' האתרוג237. לחכי גי' לולב.
דבר אחר, בצלו זה סיני238. ופריו מתוק לחכי זו תורה239.
דבר אחר, מתוק – טעמים היו במן כמנין מתוק.
דבר אחר, ופריו מתוק לחכי – זה פרי עץ החיים, לחכי גי' חיים. בצלו חמדתי וישבתי – בגן עדן.
בצלו – זה צל עננים שהיה לנו במדבר, וכן לעתיד לבא.
לחכי ג' בקרייה – ופריו מחוק לחכי, "נמלצו לחכי אמרתיך"240, "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי"241. לחכי – דברי תורה – ופריו מתוק לחכי, וכן "מה נמלצו לחכי אמרתיך", הן הן דברי תורה. "תדבק לשוני לחכי" מלעסוק בדברי תורה "אם לא אזכרכי", הרי הכל בדברי תורה.
דבר אחר, לחכי ג' בקרייה – התורה משולשת.
ד
[עריכה]הביאני אל בית היין – זה סיני242, יינו של תורה243.
דבר אחר, לירושלים.
דבר אחר, גן עדן – מקום שמשומר יין בענביו לצדיקים244.
הביאני אל בית היין גי' ירושלים.
דבר אחר, הביאני אותיות הביא נ"י – הביא ס' רבוא כמנין נ"י. אל בית היין ר"ת הבא – לעולם הבא, וזהו הביאני אל בית היין.
אל בית היין – מקום ע' סנהדרין, כמנין יין.
פסוק זה ראשו וסופו ה"ה – י' דברות.
ודגלו עלי – נתן לי התורה במ"ט פנים245, כמניין ודגלו246.
דבר אחר, ודגלו עלי אהבה גי' קע"ב, כך תיבות בעשרת הדברות הראשונות.
עלי אהבה247 שנים חי אהרן.
אהבה248 מדות התורה נדרשת.
דבר אחר, הביאני אל בית היין – בגן עדן יעשה משתה לצדיקים ויתן להם לויתן249. וזהו ודגלו אותיות ודג לו, ר"ל יש לו דג גדול שיתן לנו.
אהבה – חופות יהיה לצדיקים בגן עדן, כמניין אהבה250.
ה
[עריכה]סמכוני באשישות – אין פסוק בספר זה מתחיל בס' כי אם זה, כנגד ס' רבוא ישראל ונ"י – סמ"ך רבוא. או ב' פעמים, ס' רבוא מלאכים סמכו את ישראל, כי נרתעו מכח הדבור, לכך מתחיל בס'. סמכוני – סמ"ך ונ"י – סמ"ך רבוא וגם נ"י רבוא, הן ק"ך. באשישות – כשבא האש ממרום.
דבר אחר, באשישות – בשתי אישות, בכבשן האש של אברהם אבינו ושל חנניה וחביריו, וזהו באשישות – בשתי אשישות, ב' אשישות251.
רפדוני – לית252, לא אירע לשום אומה כך כי אם לישראל. רפדוני אותיות רפה דני – הרפו דוני שלא יהא רפה, וזהו רפדוני.
בתפוחים – דברי תורה253.
רפדוני בתפוחים – בפותחים – בשירת הגאולה. כי חולת אהבה אני – בגליות254, לכך סמכוני, רפדוני.
דבר אחר, בפותחים – דברי תורה, כמו ר' פלוני פתח. בתפוחים גי' מתוק. "ופריו מתוק לחכי" וכתיב "כתפוח בעצי היער"255.
כי חולת אהבה אני – הן ל' צדיקים256, והן חולת אהבה – מיוסרין בעון הדור, והם כ"י257.
דבר אחר, כי חולת אותיות לוחת – לקבל התורה והלוחות.
ו
[עריכה]שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני – משל לאשה האומרת לאחרת "סמכוני" וכו', וחוזרת לאישה – בעלי סמוך אותי, וזהו טוב לי יותר מהם, וזהו שמאלו תחת [לראשי] (וכו'), סמיכתו טובה וממהרת לבוא יותר מסמיכתם ורפידתם, וזהו שמאלו תחת לראשי.
דבר אחר, כי הכבוד מחבק שמאלו258, וימינו מיכאל259 מי וכו', כי הדיבור היה מחבקן ומנשקן.
דבר אחר, כי הכבוד מחבק דמותו של יעקב בכסא הכבוד260, וזהו תחת לראשי אותיות ישראל, (מימינו) [וימינו] זו תורה, שנאמר "מימינו אש"261.
דבר אחר, שמאלו וימינו, מיכאל מימינו מהלל וגבריאל [משמאלו ממלל] (וכו')262, הם באו לחבקם ולסומכם.
תחבקני בגי' עש"ר, כלומר עשר חביקות כנגד עשרת הדברות, לסמכם על כל דיבור ודיבור.
לראשי ד' בקרייה – שמאלו תחת לראשי, "לכן שומר לראשי אשימך"263, "סוף חבוש לראשי"264, "סכותה לראשי ביום נשק"265. כאלו כולם, כנסת ישראל אומרת להקב"ה "שומר לראשי אשימך" – אבקש ממך שתהיה שומר ישראל. "סוף חבוש לראשי" – כשעברנו ים סוף "והמים להם חומה"266 – והמים היו מקיפין לנו אותה שעה – שמאלו תחת לראשי לשמרני ולסמכני. ורדף פרעה אחרינו, ואתה הוא "שומר לראשי" שנאמר "ויצעקו בני ישראל"267, וזהו "שומר לראשי אשימך". ואז "סכות לראשי ביום נשק", וזהו שמאלו תחת לראשי, הרי המסורת.
דבר אחר, שמאלו תחת לראשי – אלו העננים268. דבר אחר, תחבקני לשון עתיד269, לעתיד יהיה זה270.
ז
[עריכה]השבעתי אתכם – ד' שבועות271 כו'. בצבאות – בשם הצבאות272. דבר אחר, בצבאות ישראל273 או באילות מלאכי השרת. דבר אחר, בצבאות או באילות אם אינכם שומרים התורה אני מתיר את בשרכם כצבי וכאיל274.
דבר אחר, השבעתי אתכם בנות ירושלים – אני מאכיל אתכם ומשביע אתכם בשביעה ובבשר האומות, שהן צבאות ואילות השדה275. וכתיב "ואכלת את כל העמים"276, וזהו השבעתי אתכם – לשון שובע277. הנה יבא אותו זמן, אל תמהרו לחבל האומות קודם זמן, וזהו אם תעירו ואם תעוררו... עד שתחפץ. עד שתחפץ בגי' עד שיבא ק"ץ משיח278.
ח
[עריכה]קול דודי הנה זה בא – שתחפץ קול אותיות ק"ץ. קול דודי הנה זה בא – בא לבשר את ישראל, זה היה בגאולת מצרים279, וכן בבבל, וכן לעתיד לבא280. דבר אחר, שתחפץ קול – למפרע קצף, כשיהפוך הקב"ה קצפו מעלינו ויבא קץ, לכך למפרע קצף. הנה זה בא – בא לס' רבוא ישראל כמניין הנה, לי"ב שבטים כמניין זה, ולג' אבות כמניין בא. דודי הנה ר"ת ד"ה, בא"ת ב"ש קץ. מדלג אותיות מגדל – לגדלם. מדלג – לעשות דגל. מדלג הקץ ומקפצו וממהרות – ת' שנים נתקצרו לרד"ו281. על ההרים ועל הגבעות בזכות אבות ואימהות והם הרים וגבעות282. וקול ישמע בכל העולם מהלך ת"ק283, ולכך פסוק זה מתחיל בק' ומסיים בת', הרי ת"ק שנים284. מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות גי' בזכות זה האבות והאימהות285. דבר אחר, בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות גי' אלף של"ה286, קץ דניאל287. קול דודי הנה וכו' ס"ת של כל הפסוק גי' אברהם יצחק ויעקב, וזהו מדלג על ההרים. קול דודי וכו' ר"ת של כל הפסוק גי' חמ"ש, בחמש מאות שנה מהלך288. דבר אחר, שמח289.
ט
[עריכה]דומה דודי לצבי למהר לבא, וזהו הנה זה עומד אחר כתלנו.
הנה זה עומד אחר כתלנו – "אין השכינה זזה מכותל מערבי"290. לעופר האילים הנה זה עומד אחר כתלינו גי' אין השכינה זזה מכותל מערבי291.
דבר אחר, הנה זה עומד אחר בתי כנסיות292 לשמוע תפלה293.
דבר אחר, משגיח מן החלונות – החלונות והחרכים שהכהנים עושים מכתפיהם ובאצבעות294. הנ"ה אותיות בברכת כהנים. והקב"ה מסכים לברכתם שנאמר "ואני אברכם"295. י"ב תיבות בברכת כהנים חוץ מג' שמות, הרי יש י"ב, וזהו כמנין זה. ושליח ציבור אומר לכהנים ברכת כהנים ס' אותיות, והכהנים אומרים ס', הרי ק"ך, מניין עומד. החלונות גי' הכתף, מבין כתפי כהנים. מציץ מן החרכים גי' אצבעתם296.
עומד מלא, כלומר עמידה מליאה, "כי אין שכינה זזה [מכותל מערבי]" (וכו').
דבר אחר, מלא בו' – ו' ברכות, יברכך א', וישמרך ב', יאר ג', [ויחנך ד', ישא ה', וישם ו'] (וכו').
משגיח ר"ת מיכאל שר גדול יפתח חלונות297.
י
[עריכה]ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי – קומי לך ללכת בגולה, בנ' דור כמניין לך.
דבר אחר, בגאולה298, לצאת מן הגליות299, וזה עיקר.
דבר אחר, קומי לך – קומי מן הקברות300, וזה יהיה לתחיית המתים.
דבר אחר, קומה לך רעיתי – זה אברהם שנאמר "ויאמר יי אל אברם לך לך"301, וזהו קומי לך... ולכי לך, הרי "לך לך" האמור גבי אברהם.
דבר אחר, ולכי – לכי גי' ס', הן ס' רבוא.
יפתי – בכל העולם, מהלך ת"ק302 כמניין יפתי, אין כמותך.
דבר אחר, הכל לעתיד, ב' פעמים לך (לך), בזכות אברהם שהיה "בן [מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו]"303 (ק' וכו'), כמנין לך לך.
יא
[עריכה]כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף (ו)הלך לו – הסתיו והגשם ימי גירות וימי השעבוד במצרים304, ימי השעבוד מלידת מרים305.
דבר אחר, הסתיו והגשם חלף והגיע ניסן ויצאו ישראל.
דבר אחר, הגליות של בבל ואדום306 וכו'.
הסתו – חסר י', מן הדין חסר י', למה יש לו י', אינו באו אבותיו למשפחותיו307.
דבר אחר, הסתו כתיב כמו אשר הסתו, ר"ל עברה אומה הרשעה שהסיתו את ישראל לעבור התורה308, וזהו הסתו. וכן עברה מחשבות יצר הרע אשר הֶסֵּתוֹ.
הסתו – חסר י', י' המכות עברו במצרים. הסתו גי' המכות.
יב
[עריכה]הנצנים נראו בארץ – הנצנים – הפרחים והניצים, רמז על המתים שיציצו ויפריחו.
דבר אחר, הסריכים309 עם האומות כמו "וינצו"310, הן המשיחים311.
דבר אחר, הנצנים – כמו "הנץ למינ[ה]ו"312, הגואלים את ישראל שיעופו כנץ. הנצנים גי' מהר – למהר כעופות. נראו אותיות ארון – המביאים את הארון, הם אליהו וירמיה313, והם הנצנים.
דבר אחר, נראו – ארון, שיפתחו ארונות של מתים ויקוצו המתים, וזהו בארץ.
דבר אחר, נראו אותיות נר א"ו, א"ו – ז' נרות314 כמניין א"ו, הן אבות ואימהות, א"ו –שבעה רועים315.
נראו בארץ ר"ת נ"ב – גי' אליהו.
עת הזמיר הגיע – לאמר "עזי וזמרת"316, וזהו הזמיר.
דבר אחר, לזמור ולכרות האומות317.
הזמיר אותיות זמר יה, "עזי וזמרת יה"318.
התור – התייר321, משיח322 או אליהו323.
הנצנים – משה ואהרן324.
יג
[עריכה]התאנה חנטה פגיה – אלו ישראל325.
תאנה – תי"ו אל"ף נו"ן ה"א במילוי, גי'326 אברהם יצחק יעקב327.
התאנה – זו תורה, כמו "תנו רבנן".
חנטה פגיה – ע"י מצות ישראל נתכפרו קללות328 שבמשנה תורה כמנין פגיה. חנטה – חן נטה.
והגפנים סמדר וכו'. אלו תלמידי חכמים329 או כנסת ישראל330.
הגפנים גי' יעקב331.
גפנים דברי תורה332.
ג' פנים – ג' אבות.
סמדר נתנו ריח ס"ת רוח – הקודש.
התאנה והגפנים333 הרי ג', כנגד ג' אבות או משה אהרן מרים או כהנים לוים ישראלים.
תאנה גפנים גי' אברהם יצחק יעקב334.
(ו)לכי – לך, לך קרי לכי כתיב, לך י' – לקבל י' דברות335.
דבר אחר, לכי כתיב, י' שבטים שחזרו לירושלים336
דבר אחר, גפנים – ג' פנים, שיעלו לג' רגלים וכתיב "יראו פני"337.
יד
[עריכה]יונתי בחגוי הסלע כו' ז' פעמים "יונתי"338 "יונים"339 בספר זה340. וכן בי"ב שבטים בשמותם341, ז' פעמים י', ז' פעמים ו', ז' פעמים ן', הרי ז' פעמים יו"ן, הרי זה יונים.
דבר אחר, יונתי בחגוי גי' שרה, שהיתה נתונה בתיבה להחביאה342, וזהו בסתר המדרגה.
דבר אחר, יונתי בחגוי הסלע – כפה עליהם הר כגיגית343 שנאמר "ויתיצבו בתחתית ההר"344, וזהו בסתר המדרגה ס"ת הר.
דבר אחר, יונתי בחגוי הסלע – זה משה345 שעמד במערה "בנקרת הצור"346 וכן אליהו347. בחגוי הסלע בסתר המדרגה ס"ת יערה, בא"ת ב"ש הי' מ', הרי מערה.
דבר אחר, יונתי בחגוי הסלע – שיוקבע הר הזתים לב' הרים348, ויניצו משם המתים349, וזהו יונתי בחגוי סלע, ולכך רמז הר.
יונתי בחגוי הסלע בסתר גי' שכפה הקב"ה עליהן הר כגיגית350.
המדרגה – כמו שנאמר "ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות"351.
בסתר המדרגה – בסתר הר סיני, שהיה מדרגה למשה לעלות ולרדת בו מארץ לשמים ומשמים לארץ352.
הראיני (הראיני) את מראיך ר"ת מאה – ק' ברכות353.
הראני את מראיך – ברגלים, "יראה כל זכורך"354. השמיעני את קולך כי קולך ערב – נדרש על הלולב355 וההלל356.
השמיעני – השם או משה ידבר357.
קולך קולך ב', בקר וערב358.
ומראיך נאוה – ומראיך יתר י' – י', קבלת כל הי' דברות והמצות שהוא דבר קשה ומר, ולא רצו האומות לקבל359, היה נאוה ומתוק על ישראל, וזהו ומראיך נאוה. ומראיך נאוה – דבר המר נאוה על ישראל.
דבר אחר, דבר המר ויסורין של ישראל, שהן דבר מר בעולם הזה, איך הוא נאוה לעולם הבא, וזהו מראיך נאוה ר"ל לעולם הבא360.
טו
[עריכה]אחזו לנו שועלים – אלו המצרים. שועלים קטנים – מצריים קטנים361. כי המצרים היו מביאין מצריים קטנים, וגורמים שהיו בוכים, ותינוקות מישראל שהיו נחבאים בוכים כנגדם, והיו מוציאין אותם ומשליכים אותם ליאור, הרי על ידי הקטנים נשבו אלו הקטנים362, לכך חסר כתיב. שעלים גי' הן המצריים. אחזו לנו – כלומר למלאכים אמרו אחזום לנו.
דבר אחר, שעלים כתיב – שעל ים, המצריים שרודפים ישראל על הים363.
דבר אחר, שעלים קטנים – אלו בני עשו, שנאמר בהן "הנה קטן נתתיך"364. שועלים אותיות עשו.
דבר אחר, שעלים שעלים ב', אלו ב' אומות מחריבי בית, בבל ואדום. וזהו מחבלים כרמים. כרמים אלו ישראל. כרמים וכרמינו סמדר ר"ת כוס. ישתו האומות כוס התרעלה365 על ככה.
מראש שיר השירים עד שעלים ש' תיבות, וכתיב אחזו לנו שעלים וכתיב בשמשון "וילכד שמשון שלש מאות שועלים"366, וזהו אחזו לנו שועלים.
ש' תיבות עד שועלים, חכמים הראשונים היו יודעים ש' ממשלי שועלים367.
טז
[עריכה]דודי לי ואני לו – כתיב דודי לי ואני לו, הקדים "דודי" קודם לתיבת "אני". וכתיב "אני לדודי ודודי לי"368, זהו למפרע, מקדים להחזיר את ישראל בתשובה ושב אליהם369, וזהו דודי לי ואני לו.
דבר אחר, דודי לי – זה היה בסיני שקדם ונראה להם, ואח"כ ואני לו – "ויוצא משה... לקראת האלהים"370 וזהו דודי לי ואני לו. ל"י – יום של מתן תורה371.
דבר אחר, ואני לו – אני – ס' רבוא, ל"ו – צדיקים בכל דור372.
דבר אחר, דודי לי ואני לו – זה בגן עדן נראין יחד, וכתיב "והתהלכתי בתוככם"373, וזהו הרועה בשושנים, בתוך הצדיקים374.
דבר אחר, בשושנה – גן עדן.
יז
[עריכה]עד שיפוח היום ס"ת חם, יהיה חם375. ונסו הצללים – אין צל לרשעים376. עד שיפוח היום ר"ת עשה – הקב"ה עשה כך.
דבר אחר, עד שיפוח היום – שיזרח שמש המשיח377. ונסו הצללים – וינוסו האומות שישראל צללו בתוכם כמו "בלב ים"378.
דבר אחר, ונסו ד' בקרייה379, ואחד מהן "ונסו מנוסת חרב"380, כך ינוסו האומות מנוסת חרב.
הצללים – הן ד' מלכיות, בבל מדי יון ואדום. הצללים בגי' בבל מדי יון אדום.
סב דמה לך דודי – מה הצבי והאיל חוזר למקומה, כך שכינה תחזור [למקומה] (וכו')381.
דבר אחר, סב חסר, כלומר סב תרגום של זקן382, סב דמה לך – כביכול דומה לזקן וכתיב "ועתיק יומין יתיב"383 וכתיב בישעיה "עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני [עשיתי ואני] אשא [ואני אסבול] ואמלט"384 (כו'), ו' דברים שם, לכך חסר כתיב.
דבר אחר, דמה לך דודי על הרי בתר – זה בברית בין הבתרים385 ששכינה מדלגת מבתר לבתר386 מגלות לגלות. וזהו על הרי בתר – "ויבתר אותם בתוך... בתרו לקראת רעהו"387, וזהו על "הרי בתר" – "הר ברית", וכתיב "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית"388.
דבר אחר, הרי בתר הן הרי ארץ ישראל. הרי בתר – שהן יהיו אחרונים לכל הררי . יהיו אחר כל ההרים "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה"389, וישארו הרי ארץ ישראל, וזהו תרגום של "אחרונים"390 – בתר.
על הרי בתר – מקום בתרונו של אברהם, וכתיב "ויהי השמש (באה)391 [לבוא] ותרדמה נפלה"392. וזהו על "משכבי בלילות"393, לכך נסמך להרי בתר "על משכבי".
הערות
[עריכה]הערה 219: בגי' ס' ואחד אינו מן המנין
הערה 220: ראה שיר רבה
הערה 221: ב:טז, ד:ה, ה:יג, ו:ב, ו:ג, ז:ג
הערה 222: ב:ב
הערה 223: שיר רבה
הערה 224: אסתר ב:טז
הערה 225: שיר רבה, שיר זוטא, מדרש לקח טוב
הערה 226: נ"ל דצ"ל אומות
הערה 227: בראשית מו:כז, ראה שיר רבה
הערה 228: שמות א:ז
הערה 229: בגי'
הערה 230: בראשית מז:יא
הערה 231: בראשית מז:יב
הערה 232: איוב א:ו
הערה 233: דברים יד:א
הערה 234: ראה ישעיהו מא:יט
הערה 235: שמות כה:ח
הערה 236: אולי הכוונה לפסיקתא דרב כהנא כז "אמר רבי אבין, לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין הי דין הוא נציחייה, אלא מה דינסב ביין ידעין דהוא נציחא. כך לפי שישראל ושרי אומות העולם ניכנסין ומקטרגין לפני הקב"ה בראש השנה, ולית אנן ידעין היילין אינון ניצוחייה, אלא ממה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהם בידיהם אנן ידעין דישראל אינון ניצוחייה".
הערה 237: (ואחד אינו מן המנין)
הערה 238: שיר רבה, מדרש לקח טוב, רש"י
הערה 239: שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 240: תהלים קיט:קג
הערה 241: תהלים קלז:ו
הערה 242: שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 243: ילקוט
הערה 244: ברכות לד:
הערה 245: שיר רבה, ירושלמי סנהדרין ד:ב, תנחומא במדבר י
הערה 246: שיר רבה, סופרים טז:ו, תנחומא במדבר י
הערה 247: גי' קכ"ג
הערה 248: גי' י"ג
הערה 249: בבא בתרא עה.
הערה 250: בבא בתרא עה. לפנינו "עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק". ובתנחומא אחרי ב "שלש עשרה חפות קשר לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן" וכן בויקרא רבה כ:ב, קהלת רבה ח:א
הערה 251: שיר רבה, ילקוט
הערה 252: (במסורה)
הערה 253: ילקוט
הערה 254: ראה מדרש לקח טוב
הערה 255: שיר ב:ג, וראה שם לעיל
הערה 256: ראה ירושלמי עבודה זרה ב:א
הערה 257: בגי'
הערה 258: זוהר וארא ל.
הערה 259: פרקי דרבי אליעזר ד:ג, תנחומא ישן תולדות טו
הערה 260: פרקי דרבי אליעזר לה:ו, רש"י חולין צא:
הערה 261: דברים לג:ב, תרגום כאן
הערה 262: פיוט בחזרת הש"ץ בתפילת מנחה של יום הכיפורים לנוסחות אשכנז וספרד.
הערה 263: (שמואל א:כח:ב)
הערה 264: (יונה ב:ו)
הערה 265: (תהלים קמ:ח)
הערה 266: שמות יד:כב וממשיך " מימינם ומשמאלם"
הערה 267: שמות יד:י
הערה 268: ילקוט, שיר זוטא, תרגום, שמות יג:כא, שמות מ:לח
הערה 269: ראה ילקוט
הערה 270: ראה שיר רבה
הערה 271: "רבי חלבו אומר ארבע שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות, ושלא ידחקו על הקץ, ושלא יגלו מסטירין שלהם לאמות העולם, ושלא יעלו חומה מן הגולה... רבי אוניא אמר ארבע שבועות השביען כנגד ארבעה דורות שדחקו על הקץ ונכשלו" (שיר רבה). ואולי צבאות ב', אילות ב'
הערה 272: ילקוט, מדרש לקח טוב. ובשיר רבה בשתי הצבאות - "רבי אליעזר אומר השביען בשמים ובארץ, בצבאות - בצבא של מעלה ובצבא של מטה – בשתי צבאות"
הערה 273: ילקוט, שיר זוטא
הערה 274: כתובות קיא., מדרש לקח טוב
הערה 275: ראה רש"י
הערה 276: דברים ז:טז
הערה 277: ראה ברכות יד.
הערה 278: (וצ"ע כי שבעה עשר נשאר חסר ונראה ליישב בגי' זה עד שיבא קץ המשיח - דה"ט)
הערה 279: שיר רבה, ילקוט, תרגום, מדרש לקח טוב, רש"י
הערה 280: שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא, מדרש לקח טוב
הערה 281: ראה שיר רבה, ילקוט, תרגום, מדרש לקח טוב
הערה 282: ילקוט, מדרש לקח טוב, פרקי דרבי אליעזר מח:ג, ראה תרגום, רש"י מיכה ו:א
הערה 283: בראשית רבה טו:ו ,תוספות נזיר ז.
הערה 284: "ת"ק שנה... שני האבות. אברהם קע"ה, יצחק ק"פ, יעקב קמ"ז, סך הכל תק"ב והשתי שנים שהותירו היו שתי שנים של אברהם שלא הכיר את בוראו עד שהיה בן שלש לכך לא נמנו עם שאר שני האבות" (ילקוט תתעא). "ואי תימר דאית בהון יתיר, צא מהן שני רעבון שאין עולין מן המנין" (שיר רבה א:א).
הערה 285: ואחד אינו מן המנין
הערה 286: ואחד אינו מן המנין
הערה 287: דניאל יב:יב
הערה 288: נראה דצ"ל כל העולם, כמו שכתב כמה פעמים בפירוש זה
הערה 289: אולי כוונתו שאין הקץ בא אלא מתוך שמחה. "אין שכינה שורה... אלא מתוך דבר שמחה של מצוה" (שבת ל:), "אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח?" (סנהדרין צד.)
הערה 290: ילקוט, שמות רבה ב:ב, תנחומא ישן שמות י, וראה שיר רבה
הערה 291: (כאן צ"ע שאין החשבון מכוון ברחוק ונ"ל להגיה (להוסיף) מלת "מכאן" אין כו' דה"ט)
הערה 292: שיר רבה, ילקוט, פסיקתא רבתי טו
הערה 293: "לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות" (ברכות לא.)
הערה 294: שיר רבה, ילקוט, תנחומא ישן נשא טו, פסיקתא רבתי טו, ילקוט תשי
הערה 295: במדבר ו:כז, ראה ילקוט
הערה 296: ראה רש"י חגיגה טז.
הערה 297: נ"ל על מה שאמרו "מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה" (ברכות לב:)
הערה 298: ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב ורש"י
הערה 299: ילקוט, שיר זוטא
הערה 300: מדרש לקח טוב
הערה 301: בראשית יב:א
הערה 302: בראשית רבה טו:ו ,תוספות נזיר ז.
הערה 303: בראשית כא:ה
הערה 304: שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא, תרגום, תנחומא ישן בא ז, פסיקתא רבתי טו, פסיקתא דרב כהנא ה
הערה 305: שיר רבה, ילקוט, פסיקתא רבתי טו, פסיקתא דרב כהנא ה, ראה רש"י שיר ב:יג
הערה 306: שיר רבה ב:יג, ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 307: צ"ע
הערה 308: שיר רבה ב:יג
הערה 309: (נ"ל המריבים) או החרשים כמו שכתוב בשיר רבה ב:יג ובילקוט
הערה 310: ויקרא כד:י, שמואל ב:יד:ו
הערה 311: ראה שיר רבה ב:יג, ילקוט
הערה 312: ויקרא יא:טז, דברים יד:טו
הערה 313: ראה מדרש שכל טוב שמות ד:יז, סדר עולם רבה כד
הערה 314: במדבר ח:ב
הערה 315: מיכה ה:ד
הערה 316: שמות טו:ב, שיר רבה, ילקוט, תנחומא ישן בא ז
הערה 317: ראה שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 318: שמות טו:ב, שיר רבה, פסיקתא דרב כהנא ה:ט, רש"י שיר ב:יג
הערה 319: אותיות
הערה 320: מדרש לקח טוב שמות יב:ב
הערה 321: שיר רבה, ילקוט, רש"י שיר ב:יג
הערה 322: ילקוט
הערה 323: שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 324: שיר רבה, ילקוט, רש"י שיר ב:יג
הערה 325: תרגום, ירמיה כד:ה
הערה 326: ואחד אינו מן המנין
הערה 327: הושע ט:י
הערה 328: ראה מדרש אגדה דברים יא:כו
הערה 329: ראה תיקוני זוהר קו:
הערה 330: ראה זוהר וישב קצב.
הערה 331: חסר ו'. לכן צ"ל "יעקוב" או "גפנים" ואחד אינו מן המנין
הערה 332: "'הפרחה הגפן' - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" (שיר רבה ו:יא), "גפן זה תורה" (חולין צב.)
הערה 333: (נ"ל והגפנים ר"ל מיעוט שנים)
הערה 334: ואחד אינו מן המנין
הערה 335: רש"י
הערה 336: אם נקיים הגרסה של "חזרו", מקורו במגילה יד:, אבל אם צ"ל "שיחזרו", כדעת רבי אליעזר בסנהדרין י:ג
הערה 337: שמות כג:טו
הערה 338: ב:יד, ה:ב, ו:ט
הערה 339: א:טו, ד:א, "יונים" משמע ב'
הערה 340: "כיונים" (ה:יב) אינו מן המנין
הערה 341: בשם פרטי, ראובן שמעון לוי...
הערה 342: בראשית רבה מ:ה
הערה 343: ילקוט, שבת פח., שיר רבה
הערה 344: שמות יט:יז, שיר זוטא
הערה 345: ילקוט
הערה 346: שמות לג:כב
הערה 347: מלכים א:יט:ט
הערה 348: זכריה יד:ד
הערה 349: תהלים עב:טז, כתובות קיא:
הערה 350: ואחד אינו מן המנין
הערה 351: יחזקאל לח:כ
הערה 352: ראה זוהר אחרי סה:
הערה 353: מנחות מג:
הערה 354: דברים טז:טז, שיר רבה, ראה ילקוט
הערה 355: ילקוט
הערה 356: שיר רבה, ילקוט
הערה 357: "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שמות יט:יט)
הערה 358: ראה שיר זוטא, מדרש לקח טוב
הערה 359: ספרי דברים שמג, מכילתא כ:ב, תנחומא וזאת הברכה ד, ראה בבא קמא לח.
הערה 360: ראה ברכות ה.
הערה 361: תרגום
הערה 362: סוטה יב., שיר רבה, שיר זוטא, רש"י
הערה 363: ראה שיר רבה
הערה 364: עובדיה א:ב, מדרש לקח טוב, ראה תרגום
הערה 365: ישעיהו נא:כב
הערה 366: שופטים טו:ד
הערה 367: סנהדרין לח:
הערה 368: שיר ו:ג
הערה 369: ראה איכה ה:כא
הערה 370: שמות יט:יז
הערה 371: שמות כד:יח, מנחות צט:
הערה 372: סוכה מה:, סנהדרין צז:
הערה 373: ויקרא כו:יב
הערה 374: ראה לעיל ב:א-ב
הערה 375: ילקוט, ראה מדרש לקח טוב
הערה 376: ילקוט, תנחומא וירא ג, פרקי דרבי אליעזר יד
הערה 377: ילקוט
הערה 378: שמות טו:ח-י
הערה 379: ויקרא כו:לו, ישעיהו לה:י, שיר ב:יז, שיר ד:ו
הערה 380: ויקרא כו:לו
הערה 381: ראה מדרש לקח טוב שיר ח:יד
הערה 382: אונקלוס בראשית יט:ד
הערה 383: דניאל ז:ט
הערה 384: ישעיהו מו:ד
הערה 385: שיר רבה
הערה 386: רש"י בראשית טו:י
הערה 387: בראשית טו:י
הערה 388: בראשית טו:יח
הערה 389: ישעיהו נד:י
הערה 390: אונקלוס בראשית לג:ב
הערה 391: נ"ל ט"ס ע"פ "ויהי השמש באה ועלטה היה" (בראשים טו:יז)
הערה 392: בראשית טו:יב
הערה 393: שיר ג:א