רוקח על שיר השירים א
א
[עריכה]שיר השירים קודש קדשים כד"א במשנה1. ד' תיבות בפסוק כנגד ד' סדרי גמרא, וג' שירות כאן כנגד "קדוש קדוש קדוש". י"ז אותיות בפסוק גי' טוב – ואין טוב אלא תורה2, ודברות שניות יתר על הראשונות י"ז תיבות. י"ג הברות בפסוק3 כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת4, וי"ג מדות רחמים5.
שיר – ש'6 בגי' נזר גדול בגי' נורא גדול.
שיר השירים אשר לשלמה גי' מלאכי השרת7.
שלמה גי' עשה – את המנורה8, כל מה שעשה משה עשה שלמה9. שלמה אותיות למשה, זהו שנאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"10, נביא לא קם אבל מלך קם11.
"קולות"12 בגי' אסתפא – וזהו עיקורו אסתפ"א אסתפ"א אסתפ"א אק"א אס"א אנפ"א, טוב לקרותו מפני חרב שלא תזיק.
"אל גנת אגוז"13 בגי' דצ"ך עד"ש באח"ב. "הנך יפה"14 בגי' ניסן – כי אז נגאלו.
שיר – ש' פעמים י', י' פעמים ר', הם ה' אלפים, וכתיב בשלמה "ויהי שירו חמשה אלפים"15.
שיר אותיות ריש – כל שירות ותשבחות שישראל אומרים נעשים לכתר לכבודו של הקב"ה, וזהו ריש תרגום של ראש.
שיר אותיות ישר16 – שיר של הקב"ה שהוא טוב וישר שנאמר "טוב וישר [י"י]" 17 (וגו').
שיר – שרי, שרי מעלה אמרוה, כדאיתמר במדרש שיר השירים18 דמלאכי השרת אמרוהו, וזהו שרי.
שיר השירים אשר לשלמה – שיר האל19, הקב"ה אמרה20. שיר השירים ס"ת רם – של "רם ונשא"21.
שיר – שר בגי' ת"ק, הקב"ה מתעצם בכל העולם שהוא מהלך ת"ק22, ועד לרקיע מהלך ת"ק23, והוא מתעלה ומתיחד למעלה ולמטה, וזהו שר בגי' ת"ק. ועדיין יש י' בתיבה כי הקב"ה מתייחד בי' הויות – עומק מעלה, עומק מטה, עומק מזרח, עומק מערב, עומק צפון, עומק דרום, עומק טוב, עומק רע, עומק ראשי, עומק אחרית24 – הרי י', לכך יתירה י'.
שיר אותיות ירש – ישראל שירשו עולם הבא25, יאמרו שיר זה. שי"ן במילוי אותיות26 שני – עולם שני הוא עולם הבא, דבר אחר, שני – שיר של שני עולמים.
שיר אותיות רשי – רשים ועניים שבאומות יאמרו שיר.
שיר השירים אשר לשלמה ר"ת שה אל, ישראל שהם שה של הקב"ה – "שה פזורה ישראל"27 – אומרים שיר. משל למלך שהיתה מטרונה שלו בטוב משוררת וקולה נעים, ומשוררת תדיר למלך והמלך שומע ברצון. פעם אחת לא רצתה לשורר, אמר לעבדיו הכו אותה כדי שתשא קולה לצעוק כי קולה ערב28. כך המלך זה הקב"ה, והמטרונה הם כנסת ישראל, לא רצו לשורר לפניו והקב"ה גורם שמכים אותם האומות והם צועקים בקול29.
ספר זה ראשו שיר וסופו "בְשָׂמִים"30, וזהו שיר בשמים – שיר של צדיקים היושבים בגן עדן בבְשָׂמִים31. דבר אחר, שיר בַּשָּׁמַיִם – שיר שבשמים אומרים אותו. דבר אחר, מתחיל בש' ומסיים בם' – וזהו שם, כנגד שם הקדוש שהוא רמוז כאן, כי זה ספר קודש קדשים.
שיר השירים ט' אותיות – הקב"ה משתבח על ז' רקיעים ועל רקיע שעל ראשי החיות ועל ערפל תחת רגליו32, הרי ט', והוא מעולה ומשובח ומרומם על כולם.
שיר – א', השירים – ה' שירים, הרי ו' שירים, שבח לו' רוחות. שיר השירים – ד' תיבות בפסוק אומרים לו שיר, מכל ד' רוחות העולם וכתיב "מכנף הארץ זמירות שמענו"33, כי ישראל מפוזרים לד' רוחות ועתיד לקבצם34. שיר מתהפך לו' הפיכות – ישר, שיר, ירש, רשי, שרי, ריש, הרי ו' – מו' רוחות אומרים שיר ושבח להקב"ה, ממעלה ומטה ומד' רוחות, הרי ו'. כנגד ו' תיבות "שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד"35, וכן "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ו' תיבות, יחודו בו' רוחות. "אחד" – תיבה זו מתהפך ו' הפיכות – אחד, אדח, חדא, חאד, דאח, דחא, הרי ו' – יחודו לו' רוחות.
שין36 בגי' השנה – יש לשבחו כל השנה ולשורר לפניו.
השירים – השיר ים, על הים נאמרו. השירים – ה' שירים – "אז ישיר משה"37 א', "השירה" ב', "אשירה" ג', "שירו לה' כי"38 ד', "וזמרת יה"39 ה' – הרי ה' שירים וזמר.
ש' – יש לה ג' ראשין, ג' שמות בקריאת שמע, וג' "קדוש קדוש קדוש"40, והקב"ה היה הוה ויהיה, הרי שבחו בג'. דבר אחר, ש' – תסיר י' שבתוכו יהיה ט', תשים י' אצלו ויהיה י"ט – ברכות, זו התפלה י"ט ברכות.
דבר אחר, שיר השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות הרי ו' תיבות סמוכות שיש להם ש' – הרי ו' שינין הם י"ח מאות, ותניא בספר היכלות, כשישראל מתפללים י"ח ברכות בכוונה, באין ק' מלאכים על כל ברכה, הן י"ח מאות מלאכים, ומקבלין התפילות ועושין עטרה להקב"ה41.
ב
[עריכה]ישקני מנשיקות פיהו – שיר – השירים אשר לשלמה ישקני מנשיקות ר"ת האלים, שיר של מלאכים42 שנקראו "בני אלים"43.
ישקני מנשיקות פיהו – בספר היכלות, שמחבק ומנשק דמותו של יעקב. דבר אחר, מנשק ישראל בדיבורו במתן תורה44.
ישקני – ישק נ"י, רוצה לומר ישק לס' רבוא כמנין נ"י.
דבר אחר, ישקני מימי הבאר לעתיד45.
דבר אחר, ישקני – יש קני – יש קן לכל צדיק וצדיק י"ש עולמות46 שנאמר "להנחיל אוהבי יש"47, וזהו ישקני. קרי ביה ישא קני וכתיב "ואשא אתכם על כנפי נשרים"48.
ישקני מנשיקות ר"ת ים, על ים נאמרו השירים.
מנשיקות – מ' נשיקות, מ' יום במתן תורה49.
מנשיקות אותיות מן [שיקות] – נתן לנו המן.
מנשיקות לית50, כי לא היתה שוה אומה שקיבלה נשיקות התורה כי אם אבותינו, לכך כתיב לית51, כאילו לא יותר.
פיהו כ"ב בקרייה52, כנגד כ"ב אותיות.
פיהו גי' מלאכי גי' מיכאל.
ישקני מנשיקות פיהו ר"ת ימ"פ גי' סיני. מנשיקות פיהו ר"ת מ"פ בגי' ק"ך, כי משה היה בהר ק"ך יום. כי טובים דודיך מיין קרי53 ביה דדיך, להניק דברי תורה.
מיין – מיין המתנסך על גבי המזבח, ולכך סמיך ליה "לריח [שמניך]", ר"ל לריח ניחוח.
כי טובים דודיך מיין ס"ת ימכ"ן גי' ק"ך – ימים היה משה בסיני.
מיין – מ' יין, ר"ל לנסך על גבי המזבח כך מ' יום, וזהו מיין54.
כי טובים דודיך ס"ת יכ"ם גי' ע' – ע' סנהדרין.
דדיך – משה ואהרן55, המניקים תורה לישראל.
ג
[עריכה]לריח שמניך – "מיין"56 וסמיך ליה לריח שמניך טובים – ס"ת חכם – חמרא וריחני פקחין57.
לריח גי' אברהם – אברהם דומה לצלוחית של אפרסמון המונחת בקרן זוית ואין ריחו נודף, וכשמטלטלין אותו ריחו נודף, כך אברהם שנאמר "לך לך... ואגדלה שמך ויהא"58 – ריחך נודף59, וזהו שמן תורק.
דבר אחר, לריח גי' רמ"ח, אלו רמ"ח מצות עשה. שיר... לשלמה ראש וסוף ש"ה, ישקני... מיין ראש וסוף י"ן, גי' שס"ה. לריח גי' רמ"ח הרי הכל תרי"ג, שס"ה לא תעשה ורמ"ח עשה.
לריח ט"ז בקרייה60 – כנגד ט"ז בני אדם הקורין בתורה בשבוע, וי"ד תמידין וב' כבשים בשבת הרי ט"ז, וכתיב "לריח ניחוח"61.
לר'יח שמ'ניך – יחש"ם – משיח.
[ל]ריח שמניך גי' אברהם יצחק יעקב. לריח שמניך טובים שמן גי' "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"62. לריח – צדיקים הם ריח טוב63.
שמניך – משכני, משכני העליון – "ונתתי משכני בתוככם"64.
שמניך טובים שמן הרי ב' – שמניך א', שמן ב', ר"ל ב' תורות. דבר אחר, שמניך לשון רבים – הרי ג', ג' שמנים הן65, וג' לוג שמן לתמיד66.
תורק לית – כלומר לא הריק בתורה הרבה לשום בריה כמו לישראל. וגרסינן בתנחומא67 לריח שמניך – נתת ריח ומצות לאדם ולבני נח68 מצות. לאברהם מילה ליהודה מצות יבום. ולנו אתה מריק כל החבית של שמן, וזהו שמן תורק. לכך תורק לית69, כלומר לא עשית לבריה ככה כמו שעשית לי.
תורק – קורת – קורת רוח שמך לנו, וכתיב "לשמך ולזכרך תאות נפש"70.
על כן – כ"ן נפש – ע' נפש של יעקב71, ושל ע' סנהדרין. וזהו על כ"ן גי' ע', כלומר שמך על אותן ע' נפש וע' סנהדרין. על כ"ן – ע' אומות יבואו להתגייר, וזהו עלמות72.
דבר אחר, עלמות אהבוך – על מות73 אהבוך, "כי עליך הורגנו כל היום"74.
דבר אחר, עלמות אהבוך – אלו מרים הנביאה וכל הנשים, וכתיב "ותקח מרים וכו' ותצאן כל הנשים אחריה" וכו'75, וזהו עלמות אהבוך. "את התוף בידה ותצאן כל" ר"ת אהבוך.
עלמות ד' בקרייה על פי המסורה. "בנבלים על עלמות"76 שיר77, וכתיב "למנצח לבני קרח על עלמות שיר"78, וכתיב "בתוך עלמות תופפות"79, וכתיב "עלמות אהבוך". "בתוך עלמות תופפות" – בתנחומא80 נדרש על מרים הנביאה והנשים, וזהו "על עלמות שיר". ועוד, "על עלמות שיר" – אלו הנשמות שהן כבחורות וכעלמות והן מצלצלות, וזהו "בנבלים על עלמות", וזהו "בתוך עלמות תופפות", וזהו "עלמות אהבוך" – הנשמות.
דבר אחר, קרי ביה עולמות – בב' עולמות אהבוך81. ולכן כאן ב' פסוקים זה אחר זה מסיימים אהבוך – עלמות אהבוך, "מישרים אהבוך"82.
אהבוך ג' בקרייה83 – ג' אבות אהבוך. דבר אחר, בג' תפלות אהבוך ישראל.
ד
[עריכה]משכני אחריך נרוצה – אותיות שניות שחר, רמז תפילות השחר. הביאני המלך חדריו ר"ת הה"ח, גי' י"ח – תפילות השחר, י"ח ברכות. הביאני המלך חדריו ס"ת יכ"ו, הן שתי פעמים י"ח, הרי הן ג' פעמים י"ח, כך ג' תפילות ביום.
דבר אחר, הביאני המלך חדריו – חדרי גן עדן84, יין המשומר בענביו לעולם הבא85. וזהו הביאני – אותיות הבא יין, ר"ל יין של עולם הבא.
נגילה ונשמחה בך – ונשמחה ד'86, ג' רגלים בשנה ושמיני של חג.
נגילה אותיות נגה לי – הוא יהיה לי נגה ואור87. דבר אחר, נגילה אותיות הגן לי – גן עדן מוכן לי.
ונשמחה גי' יום שמחה, וכתיב "וביום שמחתכם ובמועדיכם"88.
ונשמחה בך – ובתורתך, כ"ב אותיות89.
נגילה א', ונשמחה ב', נזכירה ג', – ג' רגלים.
מישרים גי' ת"ר, הן ת"ר אלף רגלים90.
מישרים אהבוך שחורה ר"ת מאש – חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש.
ה
[עריכה]שחורה אני במעשה עגל91, ונאוה במעשה משכן92. שחורה בגי' במעשה עגל93.
דבר אחר, שחורה אני בגליות94, ונאוה בגאולה.
דבר אחר, שחורה אני בעולם הזה, ונאוה לעולם הבא95.
בנות ירושלים אלו נשמות של צדיקים. בנות ירושלים גי' נשמות הצדיקים96. ירושלים – של עולם הבא.
כאהלי קדר כיריעות שלמה – בעולם הזה אני שחורה כאהלי קדר, ונאוה לעולם הבא כיריעות שלמה.
דבר אחר, כאהלי קדר בגליות, וכתיב "שכנתי עם אהלי קדר"97. כיריעות שלמה לעתיד לבא.
ו
[עריכה]אל תראוני שאני שחרחורת – אל תראוני שאני שחורה בגליות. אם אני שחורה בגולה, לעתיד אני בת חורין. וזהו שחרחורת ולכך לית98, חרת לשון חירות.
ששזפתני לית99, בשש שעות העגל100 נעשינו כזפת, וזהו ששזפתני, ולכך לית101. וזהו שש זפתני – בשש שעות נעשינו כזפת102.
בני אמ"י – אחאב מנשה ירבעם103.
בני אמי נחרו בי – אלו נביאי שקר104, גרמו עלי חרון אף105, וזהו נחרו בי106. דבר אחר, נחרו בי – אלו נביאי האומות נתנבאו עלי חרון אף107. בני אמי אותיות נביאים, נחרו אותיות חרון.
נחרו בי אותיות חורבני – חורבן הבית, שמוני נוטרה את הכרמים ר"ת שנאה, בעבור חטאיי108, כרמי שלי לא נטרתי גי' לתורה109. נחרו בי – י"ב שבטים. כרמי שלי לא נטרתי – תורה ברורה.
ז
[עריכה]הגידה לי – הגידה לי דברי תורה. הגיד"ה אותיות עם הכפולים110. לי – יום מתן תורה111. הגידה אותיות הגיד ה' – ה' חומשי תורה.
איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים – ב' איכה רמז לב' חורבנות שיאמרו איכה. איכה תרעה את ישראל בגלות, איכה תרביצם בתוך המלכיות112 שנמשלו לשרב113 ולצהרים.
דבר אחר, תרביץ לית114, איך תבנה להם את ירושלים בספירים ובאבנים טובות115 המאירות כצהרים, כמו שנאמר "צהר תעשה לתיבה"116, זו אבן טוב117, אף כאן בצהרים – אבנים טובות. נאמר כאן תרביץ, ונאמר להלן "מרביץ בפוך אבניך"118, וזהו תרביץ בצהרים.
דבר אחר, תרביץ בצהרים – איכה תרביץ עמך בחום היום הבא, שנאמר "כי הנה היום בא בוער כתנור"119, וזהו בצהרים.
תרביץ גי' שבת – לרבוץ בשבת במנוחה. תרביץ בצהרים שלמה ר"ת שבת.
דבר אחר, איכה תרביץ – שתהיה עמנו בצרותינו כביכול. תרביץ אותיות בצרתי. בצהרים – בתוך המלכיות. בצהרים – בה' צרים, ד' מלכיות וגוג הרי ה' צרים. שלמה אהיה כעוטיה – למה אהיה עוטה עפר בגלות, וזהו כעוטיה. על עדרי חביריך – זהו הגליות, כמו שנאמר "כי נשבה עדר ה'"120.
ח
[עריכה]אם לא תדעי לך – אם לא תדעי בתורה שהיא נ' שערי בינה121 כמנין לך. תדעי אותיות עדתי122.
היפה בנשים – כנסת ישראל המיופה להקב"ה123 בק' ברכות כמנין היפה.
דבר אחר, היפה בנשים – משה יפה וטוב בנביאים124 – "ומשה (היה) בן שמונים שנה"125, וזהו היפה – היה פ', ר"ל היה בן פ'.
צאי לך – כנסת ישראל יצאו בגולה בדור חמשים מאדם עד חורבן ראשון, וזהו כמנין לך, וזהו צאי לך. בעקבי הצאן – יעקב ושבטיו, עקבי אותיות יעקב. ורעי את גדיותיך – אלו ישראל. על משכנות הָרֹעִים – הָרֵעִים כתיב, אלו תלמידי חכמים126. דבר אחר, האומות שהן רָעִים, ולכך כתיב רעים בלא ו'.
ט
[עריכה]לססתי ברכבי פרעה – לססתי לית127, לא מצינו יותר שהחליף סוס זכר לנקיבה128, לכך לית. דבר אחר, לססתי חסר ו', וכתיב "וירדפו מצרים אחריהם... כל סוס רכב פרעה"129 – ו' רדיפות130, וכן ו' "אחריהם"131 באותה פרשה, ורמז כל סוסי פרעה לא היו כנגד הקב"ה, לכך חסר.
דבר אחר, לססתי כתיב חסר ו', "במרכבה ראשונה סוסים [אדומים] (שחורות)" ו', "סוסים [שחורים] (אדומים)"132 ו'. ולכך חסר, כי לא יהיה עד בימי גוג, ולכך לססתי כתיב.
דמיתיך רעיתי – דממתיך ושתקתיך, שנאמר "התיצבו וראו את ישועת ה'"133 במדרש134.
דבר אחר, דמיתיך – כמה דמיונות הראיתי לכם, סוסים שחורים, סוסים אדומים [סוסים לבנים, סוסים ברודים אמוצים] (וכו'), כמו שנאמר בנבואת זכריה135, וזהו דמיתיך.
דבר אחר, דמיתיך – כביכול "וביד הנביאים אדמה"136, להרבה דמיונות.
לססתי גי' והוא החליף זכר לנקבה137.
י
[עריכה]נאוו לחייך בתורים – אלו תכשיטין שנתן להם בסיני138.
דבר אחר, נאוו לחייך בתורים – שלקחו מביזת מצרים וביזת ים.
דבר אחר, נאוו לחייך בתורים – בדברי תורה139.
נאוו – גי' נביא. לחייך שהיו אומרים נביאות. לחייך – חיי לך.
בתורים – שורות שורות דגלים חנו במדבר, וזהו בחרוזים – שורות140.
דבר אחר, בעלותם לרגלים לבית המקדש, וזהו צוארך – זהו בית המקדש, וכתיב "צוארך כמגדל השן"141.
דבר אחר, בתורים – ב' תורים, הן ד' דגלים.
בתורים בחרוזים – ים ים – ביזת ים142.
צוארך בחרוזים – אלו הפורטנין143, כך במדרש ספר זה.
צוארך בחרוזים – כגון בן עזאי שהיה חורז מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים144.
דבר אחר, נאוו לחייך אלו הנשמות בגן עדן מלובשות בתכשיטין, "כי הלבשני בגדי ישע"145 וכו'. לחייך צוארך גי' נשמה.
ה'146 בפסוק – חמשה חומשי תורה.
יא
[עריכה]תורי זהב ר"ת וס"ת ביזת – זו ביזת הים. נעשה לך גי' ביזת הים147. לך גי' ים. עם נקודות148 הכסף גי' גם ביזת מצרים149.
תורי זהב – אלו הכרובים150.
תורי גי' התורה. נקודות – זה הניקוד ר"ל הנקודות. תורי זה הכתיבה ר"ל התורה151.
נקודות הכסף גי' דיקדוקי סופרים152. נקדת – נק דת – המניקים את דת התורה מבארים אותה "באר היטב"153. תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף ר"ת גי' תלמידי חכמים.
נקודות הכסף – ה' כסף – הוסיף ה' על כסף, ה' פעמים כסף גי' שמונה מאות, כי התורה היא "מגילה עפה"154 ת"ת אמה, וזהו "נהרי נחלי דבש וחמאה"155, תורה חמאה156 – ח' מאה, "מגילה עפה" – ח' מאות אמה.
יב
[עריכה]עד שהמלך במסבו וגו' – בהר סיני. נרדי נתן ריחו – אמרתי "נעשה ונשמע"157. במסיבו גי' סין, חבבו עד שהמלך במסיבו.
דבר אחר, עד שהמלך בהר סיני, נרדי נתן ריחו – עזב ריחו בעשיית העגל158. עד שהמלך במסיבו ר"ת עשב – "בתבנית שור אוכל עשב"159.
דבר אחר, נרד שנתן לי – זו התורה, ונתמלא כל העולם כולה ריח בשמים160 מהלך נתן161, וזהו נרדי נתן.
נרדי – קבלת הלוחות ביד162 והתורה נר ואור163, וזהו נרדי – אותיות נר יד.
דבר אחר, עד שהמלך במסיבו, במסיבו – במשכן ובמקדש. נרדי נתן ריחו – זו הקטורת, נתן ריחו גי' זה הקטורת164.
דבר אחר, נרדי נתן בגן עדן, נרדי נתן ריחו ר"ת רנן – רננות ושבחות שלנו. נרדי – אלו מעשים טובים. נרדי – נדרי – נדרים ונדבות שהקרבנו לפני הקב"ה.
יג
[עריכה]צרור המור דודי לי – צרור אלו צדיקים שנאמר "צרור הכסף לקח בידו"165, וכשיש צדיקים אז דודי לי.
דבר אחר, צרור המור – המר חסר ו', אלו ו' דברים – סמים א', נטף ב', שחלת ג', וחלבנה ד', [סמים ה', לבונה ו'] (וכו')166.
דבר אחר, צרור המר – המר, כשצוררים האומות ועושין לנו מר. צרור – צורר, לכך "המר" כתיב.
דבר אחר, צרור המר לשון מררו, כמו "וימררו את חייהם"167, אף על פי כן דודי לי – "עמו אנכי בצרה"168. צרור גי' מלכות – המלכיות.
בין שדי ילין אותיות שני בדי – ב' בדי ארון169. בין שדי – בין הכרובים170, ילין בבית המקדש שהוא גבוה ק' אמה כמנין ילין. בין שדי ילין ר"ת ישב – כאילו יושב בתוך ישראל – "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל"171.
דבר אחר, שדי בא"ת ב"ש בק"ם, ס"ת של אברהם יצחק יעקב – הרי כאילו יושב ביניהם. ואמרו חכמים "האבות הן הן המרכבה"172, וזהו בין שדי ילין.
ילין גי' ע'173 – ע' סנהדרין. ילין – "בקרב אלהים ישפוט"174, והמשכיל יבין.
שדי – הם מניקים תורה לישראל כשדים.
שדי – כרובים, משה ושלמה עשו ד' כרובים, וזהו שדי – אותיות יש ד'.
יד
[עריכה]אשכל הכופר – כי ביום הכפורים נתן הקטורת בין בדי ארון, וזהו "בין שדי ילין"175 וסמיך ליה אשכול הכופר בו ביום מכפר, וזהו אשכול הכופר176.
אשכול הכופר – לכפר לי על מעשה מרגלים, שנאמר "ויכרתו משם... אשכול"177, לכך במסורת הם מחוברים.
אשכול הכפר – "ויבא[ו] עד נחל אשכל"178 – אשכל חסר ו', שכמעט נשכלו ונכרתו כל ישראל בעגל ובמרגלים, אך שכופר על ישראל. וזהו "אשכל" חסר – כמו "למה אשכל גם שניכם"179.
דבר אחר, אשכל חסר ו', בפרק אחרון במסכת סוטה180 משמת יוסי בן יועזר משמת יוסי בן יוחאי איש ירושלים בטלו האשכולת, משמת ר"ג הזקן כו'.
בכרמי עין גדי – גן עדן.
דבר אחר, בכרמי – בכרים, להביא ביכורים.
עין גדי – גדי בגי' יז – "יוסף בן שבע עשרה שנה"181. עין גדי182 שנים חי יעקב.
טו
[עריכה]הנך יפה רעיתי – הנך יפה זה אברהם – "ואבר(ה)ם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן"183 כמנין הנך.
הנך גי' יהודים.
דבר אחר, יפה בגי' דניאל – יפה בגוב אריות.
דבר אחר, הנך אותיות כהן – זה אהרן הכהן. דבר אחר, אלו כהנים גדולים.
דבר אחר, יפה – י' פה – אם יש פה י' בני אדם להתפלל. י' פה – י' פיות של בני אדם.
הנך יפה רעיתי – אסתר המלכה184.
הנך יפה – ישראל185. הנך יפה בתורה. הנך יפה במצות186.
הנך יפה – משה ואהרן.
דבר אחר, הנך יפה ציון וירושלים, וכתיב "יפה נוף משוש... הר ציון"187. הנך יפה הנך יפה בב' עולמות188. רעיתי בגי' עיר הקודש189. יפה – י' פה, י' קדושים פה בירושלים190. ב' הנך יפה – ב' ירושלים, למעלה ולמטה. הנך יפה הנך יפה בגי' שם – "לשום את שמו שם"191.
רעיתי – "צאן מרעיתי"192, עושים רצוני – לרצון תרגום לרעוא.
רעיתי אותיות יריעת – המשכן.
רעיתי אלו ישראל – "אחיי ורעיי"193.
רעיתי – עושים תקיעה ותרועה.
רעיתי – כביכול מפרנסים אותי – "את קרבני לחמי לאישי"194. דבר אחר, מפרנסים עניים שלי כמו "הרועה אותי"195 תרגום "דזן יתי".
רעיתי – מפייסת אותי לעולמי בשביל תפילותיה ותחינותיה.
עיניך יונים – ענייך מקריבין תורים ובני יונה שנאמר "ואם לא תמצא ידה [די שה] ולקחה שתי תורים [או שני בני יונה]"196 (וגו').
עיניך – אלו סנהדרין197 שנאמר "והיה אם מעיני העדה"198. וזהו עיניך. דבר אחר, רמז לשבעים סנהדרין – ג' בתי דינים היו בירושלים199, ב' של כ"ג כ"ג ואחד של שבעים200, הרי כולם קי"ו כמנין יונים, זהו עיניך יונים.
טז
[עריכה]הנך יפה דודי – בלשון אחד מקלסים זה את זה201. הקב"ה נקרא אחד202 וישראל נקראו גם כן אחד203. וכן "את ה' האמרת [היום להיות לך לאלהים]"204, "וה' האמירך [היום להיות לו לעם סגלה]"205 (וכו').
הנך יפה דודי אף נעים – הרי יפה ונעים ב', בין במדת הרחמים בין במדת הדין אתה יפה ונעים ונברכך בכל גדותיך206. וזהו אף נעים, כלומר אפילו בשעת אף – נעים אתה. דבר אחר, אף נעים – אפילו כשאנו נעים ונדים בגלות, הנך יפה – אנו מצדיקים עלינו הדין. וזהו אף נעים כמו "נע ונד"207.
דבר אחר, אף – אף ב' בפסוק, בב' חורבנות, אף לשון כעס.
אף ערשנו רעננה – זו היא מטתו של יעקב שהיא מטה שלימה208. דבר אחר, אף ערשנו רעננה – רעננה, אפילו בחרון אף, שאמר לראובן "פחז כמים אל תותר"209, ולשמעון ולוי "ארור אפם"210. וזהו אף, ר"ל אף על פי כן ערשנו רעננה מטה שלימה.
דבר אחר, ערשנו רעננה – מקיפין את המזבח בענפי ערבה.
דבר אחר, ערשנו – זה בית הקדש211. רעננה – בעצי ארזים ובעצי ברושים, וזהו רעננה.
דבר אחר, אף ערשנו רעננה – בגן עדן, מקום ערשנו ומנוחה, רעננה –בעצי עדן.
דבר אחר, רעננה גי' עשו212, אבל יעקב ערשנו רעננה.
יז
[עריכה]קורות בתינו ארזים – כי יעקב מטתו שלימה, רעננה בקורות. ארזים – הן צדיקים213, לכך נסמכו יחד הפסוקים.
דבר אחר, קורות בתינו ארזים – תלמידי חכמים קורות, בעלי מקרא ארזים – בעלי רזים, ברותים – בעלי ברייתא. וזהו רהיטנו ברותים.
רהיטנו – "ואל הבקר רץ"214, "וירץ לקראתם"215, תרגום "ורהט", וזהו רהיטנו ברותים. בתינו ארזים רהיטנו ברותים אותיות אברהם. ברותים – ברית. רחיטנו כתיב בח' – במילה שניתנה לח' יום, ואברהם נצטווה על המילה. דבר אחר, רחיטינו – ר"ח גי' יצחק – הוא ראשון שנימול לח', לכך כתיב בח'. קורת בתינו – מתחיל בק' – אברהם היה בן ק' בהוולד לו את יצחק216.
דבר אחר, רחיטנו כתיב בח', הם ח' קרשים שהיו במערב מקום הקדושה, וכתיב "והיו שמנה קרשים"217. ברותים כמו ברושים – ש' ות' מתחלפין באלפ"א בי"ת ק"ר ש"ת.
ה' תיבות – ה' חומשי תורה, וה' תיבות בפסוק "וביום השמיני ימול [בשר ערלתו]"218 (וכו').
קורות בתינו ארזים ס"ת מות. רעננה קורת בתינו ר"ת קבר – יחיו המתים.
הערות
[עריכה]הערה 1: ידים ג:ה, שיר רבה, ילקוט,
הערה 2: אבות ו:ג
הערה 3: (פי' תנועות)
הערה 4: ריש ספרא, סנהדרין פח.
הערה 5: שמות לד:ו-ז
הערה 6: נ"ל בגלל ששי"ן רבתי
הערה 7: (נ"ל אשר לשלמה גי' מלאכי השרת) במספר קטן, ואחד אינו מן המנין. או "אשר לשלמה" גי' "השרת", ואחד אינו מן המנין.
הערה 8: מלכים א:ז:מח
הערה 9: מנחות צט.
הערה 10: דברים לד:י
הערה 11: ראש השנה כא:
הערה 12: אולי קול ב' פעמים בספר (ב:ח, ה:ב)
הערה 13: שיר ו:יא
הערה 14: שיר א:טו, א:טז, ד:א
הערה 15: מלכים א:ה:יב
הערה 16: ראה רש"י שמואל א:ו:יב
הערה 17: תהלים כה:ח
הערה 18: שיר רבה א:ב, ילקוט, שיר זוטא
הערה 19: ר"ת "השירים אשר לשלמה"
הערה 20: שיר רבה א:ב, שיר זוטא
הערה 21: ישעיהו נז:טו
הערה 22: בראשית רבה טו:ו ,תוספות נזיר ז.
הערה 23: פסחים צד:
הערה 24: (ועיין פי' זה המשנה בספר יצירה (א:ה). דה"ט)
הערה 25: ישעיהו ס:יב, סנהדרין י:א
הערה 26: נ"ל בגלל ששי"ן רבתי
הערה 27: ירמיה נ:יז
הערה 28: שיר ב:יד
הערה 29: ראה שיר רבה ב:יד
הערה 30: שיר ח:יד
הערה 31: ראה תענית כה., בראשית רבה סב:א
הערה 32: חגיגה יב:-יג.
הערה 33: ישעיהו כד:טז
הערה 34: דברים ל:ג
הערה 35: דברים ו:ד
הערה 36: נ"ל דורשים בגלל ששי"ן רבתי
הערה 37: שמות טו:א
הערה 38: שמות טו:כא
הערה 39: שמות טו:ב
הערה 40: ישעיהו ו:ג
הערה 41: ראה שמות רבה כא:ד
הערה 42: שיר רבה, ילקוט
הערה 43: תהלים כט:א, פט:ז
הערה 44: ראה ילקוט
הערה 45: ראה יואל ד:יח, זכריה יד:ח, שקלים ו:ג
הערה 46: עוקצין ג:יב
הערה 47: משלי ח:כא
הערה 48: שמות יט:ד
הערה 49: שמות כד:יח, מנחות צט:, ראה רש"י כאן
הערה 50: (פי' לית במסורת מלה זו לא נמצא עוד פעם אחרת)
הערה 51: (במסורת)
הערה 52: שמות ד:טו, מלכים א:ז:לא, ירמיה לד:ג, מלאכי ב:ו, ב:ז, תהלים ה:י, י:ז, משלי טז:כג, טז:כו, יט:כד, כ:יז, כד:ז, איוב ג:א, לא:טז, מ:כג, איכה א:יח, ג:כט, קהלת ו:ז, פעמיים בי:יג, דברי הימים א:טז:יב
הערה 53: ככתיב, וראה שיר רבה, ילקוט, עבודה זרה ב:ה
הערה 54: (נראה פירושו כך מ' יום, ר"ל כי משה היה ארבעים יום בסיני וכן היין בן ארבעים יום מתנסך על גבי המזבח [עדיות ו:א], או מלתא באנפי נפשיה הוא וצריך להגיה ממלת כך בן. דה"ט)
הערה 55: ראה שיר רבה ד:ד
הערה 56: שיר א:ב
הערה 57: יומא עו:
הערה 58: בראשית יב:א-ב
הערה 59: שיר רבה, ילקוט, בראשית רבה לט:ב , ילקוט סב
הערה 60: שמות כט:כה, כט:מא, ויקרא ב:יב, ג:טז, ד:לא, ח:כא, ח:כח, יז:ו, במדבר טו:כד, יח:יז, כח:ו, כח:כז, כט:ב, יחזקאל טז:יט
הערה 61: במדבר כח:ו
הערה 62: (וצ"ע כי משמע ישראל וכו' חסר שבעה. ונראה כי מספר התיבות ועם הקריאה יושלם המספר. דה"ט)
הערה 63: ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 64: ויקרא כו:יא
הערה 65: מנחות ח:ד
הערה 66: במדבר כח:ה
הערה 67: יתרו ג, כי תבא ג, ישן יתרו ב, וכן בילקוט רסח, ילקוט שיר תתקפא:א. וכולם בגרסאות שונות
הערה 68: (שבעה)
הערה 69: (במסורת)
הערה 70: ישעיהו כו:ח
הערה 71: בראשית מו:כז, ראה שיר רבה
הערה 72: ראה שיר רבה
הערה 73: ראה תהלים ט:א, שיר רבה
הערה 74: תהלים מד:כג, ראה שיר רבה ז:א
הערה 75: שמות טו:כ
הערה 76: דברי הימים א:טו:כ
הערה 77: רש"י שם
הערה 78: תהלים מו:א
הערה 79: תהלים סח:כו
הערה 80: ישן בשלח יג, שמות רבה כג:ז
הערה 81: ראה שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא
הערה 82: שיר א:ד
הערה 83: שמואל א:יח:כב
הערה 84: ילקוט
הערה 85: ברכות לד:
הערה 86: ישעיהו כה:ט, תהלים צ:יד, תהלים קיח:כד
הערה 87: ע"פ איוב כב:כח
הערה 88: במדבר י:י
הערה 89: תרגום, שיר רבה
הערה 90: (פי' ששים רבוא של ישראל וע"ש הכתוב "ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם" וגו' (במדבר יא:כא). דה"ט)
הערה 91: שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא, תרגום, רש"י
הערה 92: שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא
הערה 93: (אחד יותר, ואחד אינו מן המנין. דה"ט)
הערה 94: מדרש לקח טוב
הערה 95: שיר רבה, ילקוט
הערה 96: (ואחד יותר, ואינו מן המנין. דה"ט)
הערה 97: תהלים קכ:ה
הערה 98: (במסורת)
הערה 99: (במסורת)
הערה 100: שבת פט.
הערה 101: (במסורת)
הערה 102: ראה רש"י
הערה 103: ראה שיר רבה, ילקוט
הערה 104: ילקוט, שיר זוטא
הערה 105: מדרש לקח טוב
הערה 106: (ר"ל נחרו אותיות חרון. דה"ט)
הערה 107: תרגום
הערה 108: תרגום
הערה 109: בלי מלת "נטרתי"
הערה 110: (פי' גי' ך"ז אותיות עם מנצפ"ך. דה"ט)
הערה 111: (פי' לי גי' ארבעים - יום למתן תורה [שמות כד:יח, מנחות צט:]. דה"ט)
הערה 112: שיר רבה, תרגום
הערה 113: ראה מדרש לקח טוב
הערה 114: (במסורת)
הערה 115: ראה בבא בתרא עה.
הערה 116: בראשית ו:טז
הערה 117: רש"י
הערה 118: ישעיהו נד:יא
הערה 119: מלאכי ג:יט
הערה 120: ירמיה יג:יז
הערה 121: ראש השנה כא:
הערה 122: דברים ל:יט
הערה 123: תרגום
הערה 124: שיר רבה א:ז
הערה 125: שמות ז:ז
הערה 126: ראה מדרש לקח טוב
הערה 127: (במסורת)
הערה 128: "רכב פרעה על סוס זכר וכביכול נגלה הקדוש ברוך הוא על סוס זכר... אמר פרעה מה הסוס זכר הזה הורג בעליו במלחמה, אלא הריני רוכב על סוסה נקבה, הדא הוא דכתיב 'לססתי ברכבי פרעה'" (שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא)
הערה 129: שמות יד:ט
הערה 130: נראה לי "וירדף אחרי בני ישראל" (יד:ח) א', "וירדפו מצרים" (יד:ט) ב', "וירדפו מצרים" (יד:כג) ב', "אמר אויב ארדף" (טו:ט) א'
הערה 131: שמות יד:ט, יד:י, יד:יז, יד:יט, יד:כג, יד:כח
הערה 132: זכריה ו:ב
הערה 133: שמות יד:יג
הערה 134: רבה, ושם מביא שמות יד:ט, וכן ברש"י
הערה 135: זכריה ו:ב-ג
הערה 136: בושע יב:יא
הערה 137: (וצ"ע כי חמשה יתירים ונראה דמלת "לססתי" עם האותיות יצא החשבון מכוון. דה"ט)
הערה 138: שבת פח.
הערה 139: ראה ילקוט
הערה 140: ראה מדרש לקח טוב
הערה 141: שיר השירים ז:ה
הערה 142: רש"י
הערה 143: (נ"ל הפייטנין) - ילקוט. ואולי פרנסים כבמדרש רבה לפנינו.
הערה 144: שיר רבה
הערה 145: ישעיהו סא:י
הערה 146: (תיבות)
הערה 147: (ואחד אינו מן המנין. דה"ט)
הערה 148: כקריאתו עם ו' ולא ככתיבתו בלי ו'
הערה 149: (ואחד אינו מן המנין. דה"ט), וראה שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב, רש"י
הערה 150: זוהר בראשית א.
הערה 151: ראה שיר רבה, תרגום
הערה 152: (כאן צ"ע כי מספר נקודות הכסף יתר עליו מאה וא' ונראה להגיה מלת מכאן דקדוקי סופרים. דה"ט)
הערה 153: דברים כז:ח
הערה 154: זכריה ה:ב
הערה 155: (איוב כ:יז)
הערה 156: ראה ברכות סג:
הערה 157: שמות כד:ז, שיר רבה
הערה 158: שיר רבה, ילקוט, שיר זוטא, תרגום, מדרש לקח טוב, ראה שבת פח:
הערה 159: תהלים קו:כ
הערה 160: שבת פח:
הערה 161: (פי' העולם היא ת"ק. דה"ט)
הערה 162: שמות לב:טו, לד:ד, דברים ט:טו, י:ג
הערה 163: משלי ו:כג
הערה 164: (כאן צ"ע כי שמנה יתר עליו, ונראה "נתן ריחו" עם האותיות והקריאה. דה"ט)
הערה 165: (משלי ז:כ), סנהדרין צו:
הערה 166: שמות ל:לד, ראה ילקוט
הערה 167: שמות א:יד
הערה 168: תהלים צא:טו
הערה 169: יומא נד., ילקוט, מדרש לקח טוב, רש"י
הערה 170: ילקוט, שיר זוטא
הערה 171: תהלים כב:ד
הערה 172: בראשית רבה מז:ו
הערה 173: צריך עיון
הערה 174: תהלים פב:א
הערה 175: ראה שיר רבה, מדרש לקח טוב
הערה 176: ילקוט
הערה 177: במדבר יג:כג
הערה 178: במדבר יג:כג
הערה 179: בראשית כז:מה
הערה 180: ט:ט
הערה 181: בראשית לז:ב
הערה 182: בגי' "שבע... וארבעים ומאת" (בראשית מז:כח)
הערה 183: בראשית יב:ד
הערה 184: "והנערה יפת תאר וטובת מראה" (אסתר ב:ז)
הערה 185: "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך" (ירמיה יא:טז)
הערה 186: תרגום, שיר רבה, ילקוט
הערה 187: (תהלים מח:ג)
הערה 188: ילקוט
הערה 189: (נ"ל קודש חסר ה'. דה"ט)
הערה 190: כלים א:ו-ט
הערה 191: דברים יב:ה
הערה 192: ירמיה כג:א, יחזקאל לד:לא
הערה 193: תהלים קכב:ח
הערה 194: במדבר כח:ב
הערה 195: בראשית מח:טו
הערה 196: ויקרא יב:ח, תרגום כאן
הערה 197: ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 198: במדבר טו:כד
הערה 199: סנהדרין יא:ב
הערה 200: סנהדרין פח:
הערה 201: שיר זוטא א:טו, ברכות ו.
הערה 202: דברים ו:ד
הערה 203: שמואל ב:ז:כג, דברי הימים א:יז:כא
הערה 204: דברים כו:יז
הערה 205: דברים כו:יח
הערה 206: (נ"ל מדותיך) ראה ילקוט, מדרש לקח טוב, ברכות ט:ה
הערה 207: בראשית ד:יב
הערה 208: ספרי לא, רש"י בראשית מז:לא
הערה 209: בראשית מט:ד
הערה 210: בראשית מט:ז
הערה 211: שיר רבה, ילקוט
הערה 212: (ואחד אינו מן המנין)
הערה 213: תהלים צב:יג, שיר רבה, ילקוט, מדרש לקח טוב
הערה 214: בראשית יח:ז
הערה 215: בראשית יח:ב
הערה 216: בראשית כא:ה
הערה 217: שמות כו:כה
הערה 218: ויקרא יב:ג