רד"ק על שמואל א כד
<< · רד"ק על שמואל א · כד · >>
<< · רד"ק על שמואל א · כד · >>
| רד"ק על שמואל א • פרק כ"ד • פסוק ב' |
•
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקַּ֣ח שָׁא֗וּל שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים אִ֥ישׁ בָּח֖וּר מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶת־דָּוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו עַל־פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים׃
"על פני צורי היעלים" -כי היעלים בצורים ובסלעים שוכנים, כמו שנאמר: גם כן יעלי סלע והוא אקו הנזכר בתורה.ואמרו: כי הוא תיש הבר. ויונתן תרגם: על אפי שקיפי כיפיא, ולא ידעתי מה היה דעתו לתרגם יעלים כיפיא.
| רד"ק על שמואל א • פרק כ"ד • פסוק ג' |
•
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַ֠יָּבֹ֠א אֶל־גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן עַל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם מְעָרָ֔ה וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת־רַגְלָ֑יו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽים׃
"להסך את רגליו" - להשתין מים. ויונתן תרגם: למיעבד צרכיה, ר"ל להפנות הנקבים הגדולים. וכן במשנה זה הכלל היה במקדש: כל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים, והוא דרך כבוד והוא עניין יציקה מענין נסך, ואם הם שני שרשים או הוא לשון סכוך. וכן פרשוהו רז"ל, אמר ר' אלעזר: מלמד שעשה עצמו כסוכה כלומר מתוך צניעות גדולה שהיתה בו היה מסכך עצמו בעת היציאה, שלא יראה בשרו ערום ורגליו דרך כבוד והוא כינוי לאבר היציאה, וכן: את מימי רגליהם.
"בירכתי המערה" - נחבאו שם מפני שאול.