ראשית חכמה/שער היראה/יג
פרק יג
[עריכה]בביאור פרטי העוונות שמענישים עליהם בגיהנם מה שנמצא כתוב בזוהר ובמדרשים, ועניין גיהנם, מהו אשו של גיהנם? פירשו ז"ל (דף יג:) שנמשך מנהר דינור וזה לשונם: "הנה סערת ה' חימה יוצאה", זה נהר דינור. מהיכא נפיק? רבי ירמיה בר אבא אמר: מזיעתן של חיות. ולהיכן שפיך? אמר רב חלקיה בר טובי: על ראש רשעים בגיהנם, שנאמר: "הנה סערת ה' חמה יוצאה וסער מתגולל על ראש רשעים יחול" (ירמיהו ל, כ), עכ"ד.
עוד עניין גיהנם גלה לנו ישעיה הנביא באומרו (ישעיהו ל, לג): "כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה" וגו'. ועוד בסמוך לנבואה זו אמר לקמיה: "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים". ופירשו רבותינו ז"ל במדרש אגדת שמואל פסוק "כי ערוך מאתמול תפתה" וגו'. העמיק הרחיב, אמר רבי פנחס ורבי חוניא: לפי שהרשעים אומרים, כמה רבואות גיהנם מחזקת? מאתים רבוא, שלש מאות רבוא? כמה רשעים בכל דור ודור? אמר הקב"ה, כל מה שאתם רבים בעולם אף היא מתפתה בכל יום ומרחבת ומעמקת, שנאמר: "כי ערוך מאתמול תפתה" וגו', עכ"ל.
ובזוהר (פ' תרומה דף ק"נ) פירש עניין זה, ואמר שאשו של גיהנם אינו דולק אלא על ידי שהרשעים מתחממים באש יצרם, זה לשונו: אמר ר' יהודה, דינא דעונשי דגיהנם הא אוליפנא, דאיהו למידן תמן לחייביא. על מה אתדנו בנורא דגיהנם? אלא גיהנם איהו נור דליק יממי ולילי, כגוונא דחייביא מתחממן בנורא דיצר הרע למעבר על פתגמי אורייתא, בכל חמומא וחמומא דאינון מתחממן ביצר הרע, הכי איתוקד בנורא דגיהנם. זמנא חדא לא אשתכח יצר הרע בעלמא, דאעילו ליה גו גושפנקא דפרזלא בניקבא דתהומא רבא, וכל ההוא זמנא כבה נורא דגיהנם ולא אתוקד כלל. אהדר יצר הרע לאתריה, שארי חייבי עלמא לאתחממא בה, שארי נורא דגיהנם לאתוקדא. דהא גיהנם לא אתוקד אלא בחמימו דתוקפא דיצר הרע דחייביא, ובההיא חמימו גהינם אתוקד יממי ולילי ולא שכיך.
שבעה פתחים אינון לגיהנם, ושבעה מדורין אינון תמן. שבעה זיני חייבין אינון: רע, בליעל, חוטא, רשע, משחית, לץ, יהיר. וכולהו לקבלייהו אית מדורין לגיהנם, כל חד וחד כדקא חזי ליה. וכפום ההוא דרגא דחטא ביה ההוא חייבא, הכי יהבין ליה מדורא בגיהנם. וכל מדורא ומדורא אית מלאך ממנא על ההוא אתר תחות ידא דדומה. וכמה אלף ורבוא עמיה דדיינין לון לחייביא, כל חד וחד כמה דאתחזי ליה בההוא מדורא דאיהו תמן, אשא דגיהנם מטי לתתא מגו אשא דגהינם דלעילא, ומטי לההוא גיהנם דלתתא. ואתוקד בההוא אתערי דחמימי דחייביא דקא מחממי גרמייהו גו יצר הרע, וכל אינון מדורין דליקין תמן, עכ"ל.
ואמר דאשא דגיהנם מטי לתתא מגו אשא דגיהנם דלעילא, סוד גיהנם למעלה הוא נהר דינור שבו מתלבנים הנשמות, כמבואר בפרשת ויקהל כמו שנעתיק עוד, ואותו נהר דינור יורד לגיהנם שבארץ, כמו שפירשו ז"ל: ג' פתחים יש לו. והרשעים בחימומם גורמים להמשיך אשו של נהר דינור העליון למטה:
ובעניין ג' פתחים שיש לגיהנם, אמרו ז"ל בעירובין (דף יט.) זה לשונם, אמר ר' ירמיה אמר ר' אלעזר: ג' פתחים יש לו לגיהנם, א' במדבר וא' בים וא' בירושלים. במדבר דכתיב (במדבר טז, לג), "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה". בים דכתיב (יונה ב, ג), "מבטן שאול שועתי". בירושלים דכתיב (ישעיהו לא, ט), "אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים", ותנא דבי רבי ישמעאל: אשר אור לו בציון, זו פתחה של גיהנם. ותו ליכא? והא איכא הא דאמר רבי מריון אמר ר' יהושע בן לוי, ואמרי לה תני רב מרי ב[דבי] ר' יוחנן בן זכאי: שני תמרים יש בגי בן הנם, ועולה עשן מביניהם, וזו היא ששנינו: ציני הר הברזל כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם? דלמא היינו דמדבר:
והרשע שיכחיש עניין גיהנם, נאה לו שילך למדבר, ששם בקיעי דקרח, כמו שאמרו בבבא בתרא (דף עד.) במעשיות דרבה בר בר חנה, אמר: תא אחזי לך בלועי דקרח. חזאי תרי ביזעי (פירוש: בקיעי), והוי קא מפקי קיטרא. שקלי גבבא דעמרא ואמשינה במיא ונעציתה בראשה דרומחא ועייליה התם, וכי אפיק הוה איחרך איחרכי. אמר לי: אצית מאי שמעת. ושמעית דהוו אמרינן: משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. אמר ליה: כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם להכא כבשר בקלחת ואמרי הכי: משה אמת ותורתו אמת והן בדאין, עכ"ל.,
עוד נתאמת עניין גיהנם בכמה מעשיות שאירעו בדורנו ואבותינו גם כן ספרו לנו, ולא נאריך כדי שלא לצאת מהמכוון.
אמר רבי יהושע בן לוי (עירובין שם), ז' שמות יש לו לגיהנם ואלו הם: שאול, ואבדון, באר שחת, בור שאון, טיט היון, וצלמות, וארץ תחתית. שאול דכתיב {{ק|(יונה שם)}, "מבטן שאול שועתי". אבדון דכתיב (תהלים פח, יב), "היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון". באר שחת דכתיב (תהלים נה, כד), "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת". בור שאון וטיט היון דכתיב (תהלים מ, ג), "ויעלני מבור שאון מטיט היון" וגו'. צלמות דכתיב (תהלים קז, י), "יושבי חשך וצלמות". ארץ תחתית, גמרא. והא איכא גיהנם? גיא שעמוקה כגיא הנם. דבר אחר: שכל היורד בה יורד על עסקי חנם. והא איכא תפתה, שנאמר (ישעיהו ל, לג), "כי ערוך מאתמול תפתה"? ההוא שכל המתפתה ביצרו נופל שם, עכ"ל.
עוד אמרו במדרש: "כי הנה רחקיך יאבדו" (תהלים עג, כז). אמר דוד: הואיל ומי שהוא רחוק ממך בעולם הזה הוא אבוד לעולם הבא, הצמתה כל זונה ממך, הרשעים שמחליטין עצמם בעוונות ומזניחין עצמן ממך, אף אתה מה עושה להם? מחליטן לגיהנם. ואין הצמתה אלא לשון מוחלט, שנאמר (ויקרא כה, ל), "לצמיתות לקונה אותו", עכ"ל.
וכיון שדברנו בענין גיהנם, ראיתי להעתיק הנה מסכת גיהנם אשר מצאתי בדברי רז"ל בכתיבת יד:
מסכת גיהנם
[עריכה]כתיב (נחום א, ו): "לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו". רבי זעירא פתח: "לעלוקה שתי בנות הב הב" (משלי ל, טו). אמר ר' אלעזר: שתי כתות של מלאכים עומדין על פתחי גיהנם ואומרות: הב, הב, אייתי, אייתי. ולמה נקרא שמו גיהנם? שקול נהמתה הולך מסוף העולם ועד סופו. ולמה נקרא שמו תפתה? שהכל נכנסין שם בפיתוי של יצר הרע:
פרק א
[עריכה]רבי יוחנן פתח: "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה" (תהלים פד, ז). מלמד שהרשע מתודה כשם שהמצורע מתודה, ואומר: אני פלוני בן פלוני עברתי עבירה פלונית במקום פלוני ביום פלוני בפני פלוני במעמד פלוני ופלוני.
ג' שערים יש בגיהנם, א' בים וא' במדבר ואחד בישוב. זו שבים מנין? שנאמר: "מבטן שאול שועתי שמעת קולי" (יונה ב, ג). זו שבמדבר מנין? שנאמר: "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה" (במדבר טז, לג). זו שבישוב, שנאמר: "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם" (ישעיהו לא, ט).
חמשה מיני אש יש בגיהנם: אש אוכלת ושותה, שותה ואינה אוכלת, אוכלת ואינה שותה, לא אוכלת ולא שותה, ויש אש אוכלת אש. יש בה גחלים כהרים, ויש בה גחלים כגבעות, ויש בה גחלים כים המלח, יש בה גחלים כאבנים גדולות. יש בה נהרות של זפת ושל גפרית מושכין ורותחין רתמים רתמים.
גזר דינו של רשע, מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפים אותו לפני אור של גיהנם ופוערת פיה ובלעתו, שנאמר: "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה" (ישעיהו ה, יד), למי שאין בידו מצוה אחת שמכריעו לכף זכות. אבל מי שיש בידו תורה ומעשים טובים ויסורים רבים באים עליו, ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר: "גם כי אלך בגי צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמוני" (תהלים כג, ד). שבטך אלו היסורין, ומשענתך זו התורה: