קיצור שולחן ערוך קלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימן קודםלתוכן הענייניםסימן הבא

סדר ליל יום הכיפורים, ובו ה' סעיפים

תוכן עניינים

(א)[עריכה]

  • במדינות אלו נוהגין קודם כל נדרי, מוציא הגדול שבקהל ספר תורה ומסבב עמו סביב הבימה, והאנשים מחבקים ומנשקים את הספר תורה, ומבקשים מחילה וסליחה על מה שפגמו בכבוד התורה, ומקבלים עליהם מהיום ואילך ללכת בדרכה.
ואומרים כמה פעמים הפסוק: "אור זרוע" וגו'.
ועומד עם הספר תורה אצל הש"ץ מימינו, ועוד אחד מחשובי הקהל עומד אצלו משמאלו, גם כן עם ספר תורה, ואומרים שלושתן: "בישיבה של מעלה" וכו'.
והש"ץ אומר "כל נדרי" שלוש פעמים בניגון הידוע. ויש לכל אדם לומר עם הש"ץ בלחש. ויש להתחיל "כל נדרי" בעוד יום, ולהמשיך בו עד הלילה.
ולאחר שאמר הש"ץ "ברכו" וענו "ברוך" וכו', מחזירין את הספר תורה להיכל וחוזרין למקומן. ובשבת יכולים לחזור למקומן בתחילת "מזמור שיר ליום השבת".

(ב)[עריכה]

כשהש"ץ אומר ברכת "שהחיינו", יכוון להוציא את הציבור. ומכל מקום נכון שהשומע יכוון שלא יצא בברכת הש"ץ, אלא יברך בעצמו בלחש, וימהר לסיים קודם הש"ץ כדי שיענה אמן. והנשים שבירכו בהדלקת הנרות "שהחיינו", וכן איש אם הדליק ובירך אז "שהחיינו", לא יברכו עתה "שהחיינו".

(ג)[עריכה]

ליל יום הכיפורים ויומו, אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו" לעולם ועד בקול רם.

(ד)[עריכה]

  • יש שעומדים על רגליהם בכל סדר תפילת ערבית וכל היום. ואם נחלשו, יכולים לסמוך לאיזה דבר.
וטעם העמידה, להיות דוגמת המלאכים. ולכן הנשים לא יעמדו.
מי שעמד פעם אחת על דעת לעשות כן כל ימיו ואח"כ רוצה לחזור, צריך התרה.

(ה)[עריכה]

  • יש נוהגין ללון בבית הכנסת ולומר שירות ותשבחות כל הלילה. וכשצריך לישן, ירחיק את עצמו מן הארון הקודש. והחזנים לא ייעורו, כי על ידי זה מאבדין קולן.
  • קודם השכיבה יאמר ארבעה מזמורי תהילים הראשונים, שהם מסוגלים להינצל מקרי רחמנא ליצלן, כי יש בהם שלוש מאות ושש תיבות וארבעה מזמורים, עולה שלוש מאות ועשרה כמניין "קרי". וראשי וסופי המזמורים עולה קכ"ו, וד' מזמורים והכולל ביחד עולה קל"א, כמניין סמא"ל, יכוון לסלקו מעליו.
  • וטוב שלא יתעטף בכרים ובכסתות המחממין, ועל כל פנים לא יכסה רגליו.