קיצור שולחן ערוך סט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן סט | במהדורה המנוקדת | >>

דיני תפילת מנחה
ובו ט סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט

סעיף א[עריכה]

אמר רב חלבו אמר רב הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה, שהרי לא נענה אליהו אלא בתפלת המנחה, שנאמר: "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו". והטעם שתפלת המנחה היא חשובה כל כך מפני כי תפלת השחר זמנה ידוע, בבוקר בקומו ממטתו יתפלל מיד קודם שיהיה טרוד בעסקיו, וכן תפלת ערבית בלילה זמנה ידוע, בבואו לביתו והוא פנוי מעסיקו, אבל תפלת המנחה היא בעוד שהיום גדול והאדם טרוד בעסקיו, והוא צריך לשום אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל, על כן שכרה הרבה מאד.

סעיף ב[עריכה]

עיקר זמנה הוא בתשע שעות ומחצה ולמעלה, והיא נקראת מנחה קטנה. ובשעת הדחק, כגון שהוא צריך לצאת לדרך או שהוא צריך לאכול, יכול להתפלל מיד לאחר שש שעות ומחצה, והיא נקראת מנחה גדולה, והמשך זמנה הוא לכתחלה עד שעה ורביעית שעה קודם הלילה ולא יותר, וזה נקרא פלג המנחה, כי משעת מנחה קטנה עד הלילה הוא שתי שעות ומחצה, והחצי מזה היא שעה ורביעית. ובדיעבד או בשעת הדחק יכול להתפלל עד צאת הכוכבים, וכן נוהגין עתה ברוב הקהלות שמתפללין מנחה סמוך ללילה. ושעות אלו המה שעות זמניות דהיינו לפי ערך היום, מזריחת החמה עד שקיעתה מתחלק היום לשנים עשר חלקים, ואם היום גדול שמונה עשרה שעות, אזי שעה ומחצה נחשבת לשעה.

סעיף ג[עריכה]

אסור להתחיל לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה. וסמוך, דהיינו חצי שעה קודם. ואם אינו קובע עצמו לסעודה אלא שאוכל או שותה דרך ארעי, פירות או תבשיל אפילו מחמשת מיני דגן יש מתירין, אבל יש להחמיר גם בזה. וכן אסור ליכנס למרחץ או להסתפר סמוך למנחה קטנה. וסעודה גדולה כגון סעודת נישואין או ברית מילה וכדומה, אסור להתחיל אפילו סמוך למנחה גדולה, דהיינו מחצות היום אסור, אלא ימתינו עד זמן מנחה גדולה, ויתפלל קודם הסעודה. ובמקום שקורין לבית הכנסת והוא רגיל לילך לבית הכנסת להתפלל בציבור, מותר להתחיל סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה, וגם אחר כך, ובלבד שמיד שקורין לבית הכנסת יפסיק ממה שהוא עוסק להתפלל. וסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה אסור להתחיל, אפילו במקום שקורין לבית הכנסת, ואפילו סמוך למנחה גדולה יש להחמיר.

סעיף ד[עריכה]

לתפלת מנחה צריכין גם כן נטילת ידים עד הפרק כמו לתפלת שחרית, וכמבואר לעיל בסימן יב סעיף ה' וסעיף ו', וכן לתפלת מעריב, אם הפסיק אחר מנחה, וכן למוסף אם הפסיק אחר שחרית צריך ליטול ידיו.

סעיף ה[עריכה]

אין לומר אשרי קודם מנחה, עד שיהא מנין בבית הכנסת כדי שהשליח צבור יאמר הקדיש על מה שאמרו בעשרה. ואם אמרו אשרי בלא מנין, ואחר כך נשלם המנין, יאמרו איזה מזמור, ואחר כך יאמר השליח צבור קדיש. ויש להשליח צבור להתעטף בטלית קודם אשרי, שלא להפסיק בין אשרי לקדיש, ואם לא היתה טלית עד לאחר שאמר אשרי, יתעטף ויאמר איזה פסוקים, שעליהם יאמר קדיש.

סעיף ו[עריכה]

אם השעה דחוקה וקרוב ללילה, מתחיל השליח צבור מיד אחר קדיש השמונה עשרה בקול רם, והצבור לא יתפללו אלא שומעים ועונים עד שאמר האל הקדוש, אז עונים אמן ומתפללים בלחש. ואם השעה דחוקה ביותר, ויש לחוש שאם ימתינו על השליח צבור עד לאחר שיאמר האל הקדוש, לא יסיימו תפלתם בעוד יום, יכולין להתפלל מיד עם השליח צבור בלחש מלה במלה עד האל הקדוש. וטוב אם אפשר שיהא לכל הפחות אחד, שיענה על ברכות השליח צבור אמן.

סעיף ז[עריכה]

מי שבא לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין שמונה עשרה מתפלל עמהם שמונה עשרה ויאמר אשרי לאחר השמונה עשרה, ואם לא יוכל לגמור שמונה עשרה קודם שיבא השליח צבור לקדושה, ואם ימתין עד לאחר שיגמור השליח צבור כל השמונה עשרה עם הקדיש יעבור זמן תפלה, ימתין ויתפלל בלחש עם השליח צבור בחזרת התפלה מלה במלה, ויאמר עמו כל נוסח הקדושה וגם לדור ודור וכו' כמו שהוא אומר, ויסיים עמו בשוה ברכת האל הקדוש, וברכת שומע תפלה, וגם מודים יאמר בשוה, כדי שישחה עם הצבור. רק ביום תענית צבור לא יאמר עם השליח צבור עננו, אלא אומרו בשומע תפלה כמו שאר יחיד. וכן אם רוצה להתפלל מעריב עם הצבור, ואם ימתין עד אחר חזרת השליח צבור את התפלה יצטרך להתפלל ערבית ביחידות, יתפלל מנחה עם חזרת השליח צבור, ואם בא סמוך לקדושה ימתין עד לאחר שיאמר השליח צבור האל הקדוש ויענה אמן ואז יתפלל, ואף שיפסיד עניית אמן שלאחר שומע תפלה וגם מודים (שהם חיובים) מכל מקום הכי עדיף טפי, מלהפסיד תפלת ערבית עם הצבור, ומכל שכן עם השעה עוברת מזמן מנחה.

סעיף ח[עריכה]

אם נמשכה תפלת המנחה עד הלילה, לא יאמרו תחנון, כי אין אומרים תחנון בלילה. וצריכין ליזהר ולהשגיח שלא תמשך עד הלילה ממש, כי אז אין אומרים קדיש תתקבל על התפלה שהתפללו ביום, כיון שהלילה שייך ליום המחרת.

סעיף ט[עריכה]

מי שבא בערב שבת למנחה בבית הכנסת והקהל כבר קבלו שבת או יום דהיינו בשבת אמרו מזמור שיר ליום השבת, וביום טוב אמרו ברכו, לא יתפלל מנחה בבית הכנסת הזאת, אלא ילך חוץ לבית הכנסת ויתפלל. ואם שומע שהשליח צבור אומר ברכו לא יענה עם הצבור, שאם יענה ברכו שוב אינו רשאי להתפלל אחר כך תפלה של חול, (ואם טעה וענה, יתפלל ערבית שתים כדלעיל סימן כא). ואם בא סמוך לקבלת שבת ויום טוב, אף על פי שלא יוכל לגמור השמונה עשרה קודם שיקבלו שבת או יום טוב, יכול להתפלל כיון שמתחיל בהיתר.