קיצור ליקוטי מוהר"ן רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

צְדָקָה הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לְעָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם יוֹתֵר, עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם הַבְּרִית: