קיצור ליקוטי מוהר"ן קפא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים יַחַד אֵיזֶה אֲנָשִׁים וְחוֹלְקִים עַל אִישׁ אֶחָד, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהֶם, עִם כָּל זֶה יְכוֹלִין לְהַפִּילוֹ, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, אֲבָל אִם אֵינָם רְשָׁעִים אָז יְכוֹלִין לְהַפִּיל מִי שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל-יְדֵי הַקֶּשֶׁר אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל אֶחָד לְבַדּוֹ נָמוּךְ מִמֶּנּוּ, אִם לֹא שֶׁזֶּה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאד אָז אַדְּרַבָּא הֵם נִתְבַּטְּלִים לְפָנָיו, וּכְשֶׁמַּפִּילִין אֵיזֶה אָדָם עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוות נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן: ב. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְהֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אוֹתָם: