קטע:שפ"ח על שמות א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א דקשה לרש"י למה מנאן פעם אחרת הא כבר מנאן לעיל בפרשת ויגש, וא"ל דלעיל מנאן בחייהן ועכשיו מנאן אחר מיתתן, מאי נפקא מינא בין מנין קודם מיתה בין לאחר מיתה, ועל זה פירש להודיע וכו'.

אי נמי, קשה לי', ד"ואלה" למה לי? דלא הוי לי' למימר אלא "אלה שמות" וגו'. ואין לומר דקאי על מספר של מעלה דבפרשת ויגש, והתם כתיב ואלה, דקשה, למאי נפקא מינא קאמר דקאי על מספר דלעיל ולהודיע שזה המספר אחר המיתה היה, ולהכי כתיב ואלה כלומר אלה שמות בני ישראל המספר של בחייהם ואלה מספר שמותיהם לאחר מיתה, אבל עדיין קשה, למה לי' המספר דלאחר מיתה, כיון שכבר מנאן בחייהם. ועל זה קאמר אף על פי וכו'.

ד [רא"ם] שמילת "ובשמותם" לא קאי אלא על מילת ומכניסין, אבל בהוצאה דוקא במספר ולא בשמותם, כמו שנאמר בקרא "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא". גבי הוצאה כתיב מספר, ובהכנסה כתיב בשם.