קטע:רש"י על תהלים צד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"הנוטע אזן" - שמא הקב"ה שנטע אוזן לא ישמע צעקת עמו ועניו