קטע:רש"י על תהלים מח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"דמינו אלהים חסדך" - הנביא חוזר ומתפלל להקב"ה ואומר דמינו וקוינו אל חסדיך לראות תשועתך זו בקרב היכלך ומנחם פתר אותו לשון מחשבה כמו אל תדמי בנפשך (אסתר ד')