קטע:רש"י על שמות כד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויראו את אלהי ישראל" - נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן ולזקנים עד ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבמחנה

"כמעשה לבנת הספיר" - (סוטה יב) היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים במעשה לבנים

"וכעצם השמים לטהר" - משנגאלו היה אור וחדוה לפניו

"וכעצם" - כתרגומו לשון מראה

"לטהר" - לשון ברור וצלול