קטע:רש"י על שמואל ב כא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"עד נתך מים" - בימות הגשמים בתשרי, שלא נתנו לקבורה.

והלא כתיב (דברים כא כג): "לא תלין נבלתו"! אלא אמרו, מוטב תיעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא.

שהיו עוברין ושבין אומרים: "מה טיבן של אלו?"
אומרים להם "מבני מלכים הם."
"ומה עשו?"
"פשטו ידם בגרים גרורים."
אומרים "אין לך אומה ראויה לידבק בה כאומה זו". (יבמות עט א)