קטע:רש"י על שמואל א ב ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"אמור אמרתי" - שני פעמים פסקתי גדולה לבני איתמר בבני גרשון ובבני מררי נאמר (במדבר ד כח לג) ביד איתמר בן אהרן הכהן ועלי מבני איתמר היה זו ראיתי במדרש שמואל ולשון הגון מזה שמעתי

"אמור אמרתי ביתך ובית אביך וגו'" - מתחלה נתתי כהונה גדולה לאלעזר הכהן שנאמר (שם כ כו) והפשט את אהרן את בגדיו וגו' ובימי פלגש שפקרו ישראל ברוב המצות ומי גרם להם פנחס וכיוצא בו שהיה להם לסבב מעיר אל עיר ולהוכיחם נטלתי הכהונה גדולה מהם ונתתיה לך שמבני איתמר אתה ואמרתי יתהלכו לפני עד עולם שכשפוסקין לו גדולה לאדם פוסקין לו ולדורותיו עד עולם

"כי מכבדי אכבד" - את בני פנחס שכבד אותי בשטים (שם פרק כה יא) וכן היתה בימי שלמה כשנבנה בית המקדש (מלכים-א ב כז) ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן לה' כדבר ה' אשר דבר אל בית עלי ונעשה צדוק כהן גדול תחתיו שהיה מבני פנחס שכן נתייחסו בדברי הימים (א ו לח)

"ובוזי יקלו" - מאליהם משאסתלק מהם