קטע:רש"י על שיר השירים ב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"התאנה חנטה פגיה" - כמשמעו

"והגפנים סמדר" - כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר כל הענין הזה פשוטו לשון חבת פתוי שבחור מרצה את ארוסתו לילך אחריו כן עשה לי דודי

"ענה דודי" - על ידי משה

"ואמר לי" - על ידי אהרן

"קומי לך" - זרזי עצמך (שמות יא) וישאלו איש מאת רעהו

"כי הנה הסתיו עבר" - אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנותם משנולד יצחק

"הגשם" - שהוא טרחותו של סתיו חלף והלך לו כלומר שמנים ושש שנה של קושי השעבוד נגזרו עליכם והלכו להם משנולדה מרים הקשו המצריים שעבוד על ישראל ולכך נקראת מרים על שמררום

"הנצנים נראו בארץ" - הרי משה ואהרן מוכנים לכם לכל צרכיכם

"עת הזמיר הגיע" - שאתם עתידי' לומר שירה על הים

"וקול התור" - קול התייר הגדול דבר אחר קול התור קול שהגיע זמן יציאתכם ממצרים

"התאנה חנטה פגיה" - הגיע זמן של בכורים לקרב שתכנסו לארץ

"והגפנים סמדר" - קרב זמן נסכי היין דבר אחר כשרים שבכם חנטו והנצו לפני מעשים טובים והריחו ריח טוב

"קומי לכי" - כתיב יוד יתירה קומי לך לקבל עשרת הדברות דבר אחר התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה

"והגפנים סמדר נתנו ריח" - אלו הנשארים מהם עשו תשובה ונתקבלו כך נדרש בפסיקתא