קטע:רש"י על קהלת ה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"מתוקה שנת העובד" - עובד האדמה ישן וערבה שנתו עליו בין שהוא אוכל מעט ובין שהוא אוכל הרבה כי כבר הורגל בכך

"והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" - ושובע נכסים של עשיר בעל פרקמטיאות הרבה אינו מניח לו לישון כל הלילה מהרהר בהן דבר אחר מתוקה שנת העובד את האלהים אם מעט ימי שניו ואם הרבה ימי שניו יאכל שכרו המועט כמרובה משה פירנס את ישראל מ' שנה ושמואל הנביא פירנסם עשר שנים ושקלן הכתוב זה כזה שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וגו' כך נדרש בתנחומא

"והשבע לעשיר" - בעל שמועות

"איננו מניח לו לישון" - בקבר שנאמר (שיר השירים ז) דובב שפתי ישנים כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר