קטע:רש"י על עמוס ז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חוזה" - אתה שמתנבא עתידות

"לך ברח לך אל ארץ יהודה" - ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו

"ואכל שם לחם" - לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להם