קטע:רש"י על עזרא ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"רחום בעל טעם" - רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב

"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר

"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון

"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים

"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמן