קטע:רש"י על משלי כג כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"למי אוי למי אבוי" - לשון צעקה ויללה

"למי מדינים למי שיח" - למי שיש לו מדינים עם הבריות ושיחה יתירה לו אוי ואבוי כי ברב דברים רב פשע

"למי חכלילות עינים" - מרוב יין מאדימים עיניו וגנאי הוא