קטע:רש"י על משלי יט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"תאות אדם חסדו" - עיקר שהבריות מתאוים לאדם בעבור חסדו

"וטוב רש מאיש כזב" - ואם איש כזב הוא ומבטיח ואינו עושה טוב איש רש ממנו