קטע:רש"י על משלי יז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"לב שמח ייטיב גהה" - כשהאדם שמח בחלקו פניו מאירין