קטע:רש"י על משלי יג כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חושך שבטו" - סופו ששונא את בנו, שרואהו בסופו יוצא לתרבות רעה.

"שחרו מוסר" - תמיד לבקרים מיסרהו.