קטע:רש"י על משלי יא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"במות אדם רשע תאבד תקוה" - תקות כל הבוטחים בו

"ותוחלת אונים אבדה" - תוחלת בניו שהם אונו אבד' כי בזכותו לא תבוא להם טובה אבל במות צדיקים יש לבניהם מבטח בצדקתם