קטע:רש"י על משלי ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"לך התרפס" - התר לו פס יד לשלם לו ממונו

"ורהב רעיך" - ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך

"דבר אחר בני אם ערבת לרעך" - אחר שנעשית ערב להקב"ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי (שיר ה) וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו

"תקעת לזר כפיך" - שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם

"עשה זאת אפוא בני והנצל" - הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך

"לך התרפס" - הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת

"ורהב רעיך" - הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו וכן נדרש במדרש תהילים