קטע:רש"י על מלכים א כ לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו" - ינחשו לשון מנחש אמרו כיון שנפלו דברי שלום בפיו אפילו שלא במתכוין סימן טוב הוא זה וימהרו להחזיק הדבר

"ויחלטו" - לשון צמיתות כרתו הדבר מפיו שלא יחזור בו והה"א של הממנו נוטה במסורת לשתי התיבות כאלו נכתב ויחלטוה ממנו אם ממנו יצא הדבר בכוונת הלב