קטע:רש"י על מלאכי ב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"שנית תעשו" - הראשונה שהוכחתי הרבה היא קשה שנשא נכריות ואפי' הוא פנוי וזאת שנית קשה ממנ' שהנשוי ישראלי' נשאו עליהם את הנכריות לפי שנתפחמו הישראלי' ברעב ובגולה ונחגנו עליהם והיה מושיבה בביתו צרורה כאלמנות חיות והנכרית היתה גברת

"כסות דמעה את מזבח" - שהיו באות לפני מזבח ה' ובוכות לפניו ואומרות מה חטאנו ומה מצאו אנשינו בנו עול הננו לפני המזבח להבדק כסוטות

"מאין עוד פנות וגו'" - עד שאינכם כדי שאפנה אל מנחתכם ולקחת ריצוי מידכם

"ואנקה" - לשון אנחה שאדם מצטער בלבו דמוניש"א בלע"ז ואב לכולם האנק דום (יחזקאל כ"ד) ואם אנקה לשון צעקה היכן הדממה ותרגומו דמדנקין וכן תרגם (שם כ"ד) ונקוטתם בפניכם ותדנקון ל' אדם הנוהם ומצטער בעצמו