קטע:רש"י על ישעיהו נט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"וירא כי אין איש" - ועתה בהנחמו על הרעה לעמו רואה כי אין איש צדיק לעמוד בפרץ

"וישתומם" - ויחרש לראות אם יש מפגיע בעדם ואין מפגיע וישתומם ל' אדם העומד ותוהא ושותק בתמהונו ותי"ו וישתומם כתי"ו של משתולל ושניהם כאן משמשות לשון מתפעל וכן דרך התיבה שיסודה הראשון שי"ן או סמ"ך כשהיא נהפכת ללשון מתפעל נתפעל ויתפעל בא התי"ו באמצע אותיות שרש התיבה נמצא וישתומם לשון שמו שמים (ירמיהו ב) משמים בתוכם (יחזקאל ג) נשמו אחרונים (איוב יח) ל' תמהון

"ותושע לו זרועו" - וינקם מאויביו

"וצדקתו היא סמכתהו" - הוא להשיאו ולאמץ ידיו בנקמתו ואע"פ שאין אנחנו הגונים להושיע