קטע:רש"י על ישעיהו ל ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"משא בהמות נגב" - מטולין על בעירהון באורח דרומא לפי שארץ מצרים בדרומא של א"י וזהו הגידוף והחרפה שמחרפין אותן רואין את אלו שטוענין משאות ממונם על בהמתם להוליך שוחד למצרים חנם ומסכנין עצמן במדברות ארץ צרה וצוקה וכו'

"אפעה" - מין נחש רע הוא ואין בעולם כי אם שנים זכר ונקבה והם יולדים לשבעים שנה ואף שרף מעופף מין נחש הוא ולא שיהיו לו כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו

"חיליהם" - ממונם

"דבשת" - חטוטרת (תלדרוב"א בלע"ז) יש לו לגמל במקום טעינת המשא וע"ש שמתרקבת תמיד וסכין שם דבש לרפואה קרויה דבשת כדאמרינן בב"מ דבש והדביש חזי לכתישא דגמלי