קטע:רש"י על ישעיהו לג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"והיה אמונת עתיך וגו'" - והיה לך לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמן לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ולמעשרות בעת הפרשתן ללקט שכחה ופיאה בעתם לקיים שמיטין ויובלות בעתם ד"א אמונת עתך את שהאמנת בהקב"ה בעתים שעברו עליך וצפית לישועה היה לך לחוסן

"יראת ה'" - שתירא מלפניו היא אוצר טוב להפתח לך מאתו על ידה