קטע:רש"י על ישעיהו יא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"במישור" - לשון נוח ורך

"והכה ארץ בשבט פיו" - כתרגומו וימחי חייבי ארעא

"וברוח שפתיו" - ובממלל שיפוותיה