קטע:רש"י על ישעיהו ב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חדלו לכם מן האדם" - שלא לשמוע לאותן המתעים אתכם מאחרי ולהשתחוות למעשה ידיו

"אשר נשמה באפו" - אשר כל חייתו וכחו תלויה בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו וק"ו לדמות חפרפרות שאין בו ממש ד"א חדלו לכם מכל הדרכים הרעים ולמדו מן האדם אשר נשמה באפו הראיתם למה נחשב הוא וקל וחומר לגלולים למעשה ידיו שאינו נחשב לכלום