קטע:רש"י על ירמיהו יז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ואני לא אצתי" - לא מהרתי לזרזך להביאם מהיות רועה טוב מחזר אחריך לבקש עליהם רחמים

"ויום אנוש" - חולי של פורענותם לא התאויתי וי"ת ואנא לא עכבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתוביתהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי

"מוצא שפתי נוכח פניך היה" - להשיב את חמתך מהם