קטע:רש"י על חבקוק ג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"שמעתי ותרגז בטני" - ת"י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי

"לקול צללו שפתי" - לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע צללו לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז

"ותחתי ארגז" - במקומי אני מזדעזעת

"אשר אנוח ליום צרה" - אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה

"לעלות לעם יגודנו" - ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו