קטע:רש"י על זכריה ז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"שמו שמיר" - תולעת חזק מצור מראין אותו על האבן והיא מתבקעת