קטע:רש"י על ויקרא כה לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ואשר יגאל מן הלוים" - ואם יקנה בית או עיר מהם - "ויצא ביבל" אותו "ממכר" של "בית" או של "עיר", וישוב ללוי שמכרו, ולא יהיה חלוט כשאר בתי ערי חומה של ישראל. ו"גאולה" זו לשון מכירה.

דבר אחר: לפי שנאמר "גאולת עולם תהיה ללוים", יכול לא דיבר הכתוב אלא בלוקח ישראל שקנה בית בערי הלוים, אבל לוי שקנה מלוי יהיה חלוט? תלמוד לומר: "ואשר יגאל - מן הלוים": אף הגואל מיד לוי גואל גאולת עולם. "ויצא ממכר בית" הרי זו מצוה אחרת: ואם לא גאלה - יוצאה ביובל, ואינו נחלט לסוף שנה כבית של ישראל.

"כי בתי ערי הלוים היא אחזתם" - לא היה להם נחלת שדות וכרמים, אלא ערים לשבת ומגרשיהם, לפיכך הם להם במקום שדות, ויש להם גאולה כשדות, כדי שלא יופקעו נחלתם מהם.