קטע:רש"י על ויקרא יג נה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"אחרי הכבס" - לשון העשות

"לא הפך הנגע את עינו" - לא הוכהה ממראיתו

"והנגע לא פשה" - שמענו שאם לא הפך ולא פשה טמא ואין צ"ל לא הפך ופשה הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו ת"ל והסגיר את הנגע מ"מ דברי רבי יהודה וחכמים אומרים וכו' כדאיתא בתורת כהנים ורמזתיה כאן ליישב המקרא על אופניו

"פחתת היא" - לשון גומא כמו (שמואל ב' יז) באחת הפחתים כלומר שפלה היא נגע שמראיו שוקעין

"בקרחתו או בגבחתו" - כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה

"קרחתו" - שחקים ישנים ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שוה מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור לכך אחז הכתוב לשון קרחת וגבחת ולענין פירושו ותרגומו זהו משמעו קרחת לשון ישנים וגבחת לשון חדשים כאלו נכתב באחריתו או בקדמותו שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים כמו שכתוב ואם מפאת פניו וגו' והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו כך מפורש בתורת כהנים