קטע:רש"י על ויקרא ד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"את פני הפרכת" - ולמעלה הוא אומר את פני פרוכת הקדש (זבחים מא) משל למלך שסרכה עליו מדינה אם מיעוטה סרחו פמליא שלו מתקיימת ואם כולם סרחו אין פמליא שלו מתקיימת אף כאן כשחטא כהן משיח עדיין שם קדושת המקום על המקדש משחטאו כולם ח"ו נסתלקה הקדושה