קטע:רש"י על הושע ז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כאשר ילכו" - למצרים

"אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים" - שהנשר והנץ עולין למעלה ממנו ומורידין אותו לארץ כן אורידם במצרים על ידי נבוכדנצר

"איסירם כשמע לעדתם" - אביא עליהם יסורים ככל אשר אני משמיע לעדתם ביד ירמיהו הנביא שעתידין הם לומר לו התפלל נא בעדנו וגו' (ירמיהו מב) ויגד לנו ה' אלהיך וגו' אם טוב ואם רע וגו' ואמר להם אם שום תשימו נפשיכם לשוב מצרים והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם וכל הענין

"איסירם" - לשון ייסורין ומנחם פי' ל' קשר ומוסרותיך אנתק (ירמיהו ל) אבל דונש פתר ל' ייסורין כמו (ויקר' כו) ליסר אתכם ונוסף היו"ד השני באיסירם כאשר נוסף ביישירו ועפעפיך יישירו נגדך (משלי ד) ל"א כעוף השמים הנלכד ברשת התלויה על כלונסות ולאחר שהם ברשת מורידין הרשת