קטע:רש"י על הושע א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"תחלת דבר ה' בהושע" - רבותינו אמרו תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו (בימים הללו) הושע ישעיהו עמוס ומיכה ישעיהו נתנבא שנאמר (ישעיהו ו) וינועו אמות הסיפים וגו' והוא היה יום שנתנגע עוזיה שנכנס להיכל שרעשו העליונים לשורפו ותחתונים לבולעו כעונשן של עדת קרח שהיו בהם בלועין ושרופים בעמוס נאמר שנתים לפני הרעש והושע קדם לכולם ומיכה היה אחרון לכולם שנאמר בו (מיכה א) בימי יותם אחז יחזקיה ולא נאמר בו עוזיה ופשוטו של מקרא תחילת דיבור שנדבר הקב"ה עם הושע אמר לו כן

"קח לך אשת זנונים" - רבותינו אמרו כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ר"פ האשה

"וילדי זנונים" - שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל' לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה

"כי זנה תזנה" - לשון הווה הוא