קטע:רש"י על דברי הימים ב ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ודמות בקרים תחת לו" - צורת דמות בקרים יצק ממנו לעמוד עליו ואדוקים בו כדאמר בסוף הפסוק הבקר יצוקים במצקתו

"סביב סובבים אותו עשר באמה מקיפים את הים" - אין מפורש כאן מה הדבר שסובבן אלא במלכים (א' ז') כתיב לפקעים מתחת לשפתו סביב וגו' פקעים כגון שעושין לכוסות פומילי"ש עגולים משום נוי ומתחת לשפתו וסביב היו עומדים בשלש אמות התחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות ואי אפשר להכיל אלפים בת יכיל שהם מאה וחמשים מקוה טהרה אלא בענין זה כמו שמפורש בעירובין והעליונות מרובועת ותחתונות עגולות אי אפשר לומר דכי כתיב עגול סביב סביב משפתו כתיב ומה שאמר בפקעים הללו עשר אמה לכל רוח אבל במקום עגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב

"שנים טורים" - היו הפקעים יצוקים במצקתו הכל יצוקים יחד לא שחבר לו את הפקעים אחר יציקתו על ידי מסמרות או על ידי דבק שקורין שולדור"א בלע"ז