קטע:רש"י על דברים לב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"הלה' תגמלו זאת" - לשון תימה וכי לפניו אתם מעציבין שיש בידו ליפרע מכם ושהיטיב לכם בכל הטובות

"עם נבל" - ששכחו את העשוי להם

"ולא חכם" - להבין את הנולדות שיש בידו להיטיב ולהרע

"הלוא הוא אביך קנך" - שקנאך שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה שתקנך בכל מיני תקנה

"הוא עשך" - אומה באומות

"ויכוננך" - אחרי כן בכל מיני בסיס וכן מכם כהנים מכם נביאים ומכם מלכים כרך שהכל תלוי בו