קטע:רש"י על בראשית טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חמסי עליך" — חמס העשוי לי, עליך אני מטיל העונש. כשהתפללת להקב"ה: "מה תתן לי ואנכי הולך ערירי", לא התפללת אלא עליך; והיה לך להתפלל על שנינו, והייתי אני נפקדת עמך. ועוד – דבריך אתה חומס ממני, שאתה שומע בזיוני ושותק (ב"ר).

"אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך" — כל 'בינך' שבמקרא חסר, וזה מלא; קרי ביה 'וביניך' (ר"ל: נוכח לנקבה), שהכניסה עין הרע בעיבורה של הגר והפילה עוברה. הוא שהמלאך אומר להגר: "הנך הרה"; והלא כבר הרתה, והוא מבשר לה שתהר? אלא מלמד שהפילה הריון הראשון.