קטע:רש"י על במדבר לא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"אותם ואת פינחס" - מגיד שהיה פינחס שקול כנגד כולם ומפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי בת צור יגמור ד"א שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו שנא' (בראשית לז) והמדינים מכרו אותו (סוטה מ) ומנין שהיתה אמו של פינחס משל יוסף שנא' (שמות ו) מבנות פוטיאל מזרע יתרו שפיטם עגלים לע"א ומזרע יוסף שפטפט ביצרו ד"א שהיה משוח מלחמה

"וכלי הקדש" - זה הארון והציץ שהיה בלעם עמהם והפריח מלכי מדין בכשפים והוא עצמו פורח עמהם הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין שנופלים על החללים מן האויר וכן בבלעם כתיב על חלליהם (בספר יהושוע יג)

"בידו" - ברשותו וכן (במדבר כא) ויקח את כל ארצו מידו