קטע:רש"י על במדבר ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"וזה מעשה המנורה" - (שם) שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר וזה

"מקשה" - בטדי"ץ בלע"ז לשון דא לדא נקשן (דנייאל ה) עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית איברים איברים ע"י חבור

"עד ירכה עד פרחה" - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים

"עד ירכה עד פרחה" - כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה

"עד ירכה" - שהוא אבר גדול

"עד פרחה" - שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה ודרך עד לשמש בלשון זה כמו (שופטים טו) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית

"כמראה אשר הראה וגו'" - כתבנית אשר הראהו בהר כמו שנאמר (שמות כה) וראה ועשה כתבניתם וגו'

"כן עשה את המנורה" - מי שעשאה ומ"א ע"י הקב"ה נעשית מאליה