קטע:רמב"ן על שמות מ כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויקטר עליו קטורת סמים" - משה הקטיר עליו כל שבעת ימי המלואים ואע"פ שלא אמר בצואה (בפסוק ה) והקטיר עליו קטורת סמים הבין זה משאר העבודות כלן שהרי צוה אותו בכאן (בפסוק ד) שיסדר הלחם ויעלה הנרות וכן ויעל עליו את העולה ואת המנחה (להלן פסוק כט) משה הוא המעלה שכן נצטוה (לעיל כט לח) וזה אשר תעשה על המזבח שיתחיל הוא לעשות כן בעבדו בימי המלואים כי הצואות כולן שם (מפסוק א ואילך) על עבודת משה ואמר אחרי כן (בפסוק מב) עולת תמיד לדורותיכם שיעשו כן הכהנים לדורות ולכך אמר בה בסדר פנחס (במדבר כח ו) עולת תמיד העשויה בהר סיני שהתחיל אותה משה שם והנה משה רבינו בכל העבודות הכהן הראשון ולפיכך הקטיר גם הקטרת ואולי בכלל ונתת את מזבח הזהב לקטרת (פסוק ה) שתקטירנו עליו מיד ומה שאמר בצואה (לעיל ל ו ז) ונתת אותו לפני הפרוכת והקטיר עליו אהרן קטורת סמים להורות על ענינו מיום שהתחיל אהרן בכהונתו ולעולם שכך אמר (שם ל ח) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים ואין הדבר אלא מיום זה ואילך כי בכאן (בפסוק ד) צוה למשה בפירוש והעלית את נרותיה ובפירוש רש"י (בפסוק שלפנינו) ראיתי ויקטר עליו אהרן קטורת שחרית וערבית כמה שנאמר (לעיל ל ז ח) בבקר בבקר בהטיבו את הנרות וגו' ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים וגו' ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים