קטע:רמב"ן על שמות לג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויאמר הראני נא את כבודך" - בקש שיהיה רואה במראה ממש את כבוד השם. ויתכן כי יהיה "כבודך" בכאן הכבוד הגדול, אספקלריא המאירה.

וה' ענה אותו:

(שמות לג יט): "אני אעביר מדת כל טובי על פניך", שתשיגנו ותתבונן בכל טובי יותר מכל האדם, כי מראה הפנים ששאלת - לא תוכל לראותם.

"וקראתי בשם ה' לפניך" - שאקרא לפניך השם הגדול שלא תוכל לראותו, "וחנותי" בו "את אשר אחון", "ורחמתי" בו "את אשר ארחם", שתדע בקריאה ההיא מדת החנינה ומדת הרחמים אשר יחוננו וירוחמו בשמי ובטובי.

ועל זה נאמר (במדבר יב ז): "בכל ביתי נאמן הוא", כי טוב האדם - בביתו.