קטע:רמב"ן על שמות כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"וחגרת אותם אבנט" - ירמוז לאהרן ובניו ושב לפרש אהרן ובניו כמו יביאה את תרומת ה' (להלן לה כד) אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר (ירמיהו כז ח) כדברי רבי אברהם ואם כן יחזור וחבשת להם מגבעות למקצתם כי אהרן אין לו מגבעת והמצנפת כבר היא על ראשו ויתכן שיהיה שיעור הכתוב וחגרת אותם אבנט ואהרן ובניו יאמר תחגור בניו הנזכרים אבנט ואהרן עצמו עם בניו ובעבור שהאבנט שוה בכולם (יומא יב) לא הוזכר עם בגדי אהרן למעלה (בפסוקים ה ו) והוצרך עתה לומר שיחגרנו אבנט כבניו ולא הזכיר המכנסים כי לא הוצרך כאשר פירשתי (לעיל כח לה) והטעם שהפריש המכנסים משאר הבגדים כי כל הבגדים היה משה מלביש אותם כמו שצוה (בפסוק הקודם) והלבשתם אבל המכנסים שהם לכסות בשר הערוה (שם שם מב) היו הם לובשים אותם בהצנע ולכן לא הזכיר עתה בכלל ולקחת את הבגדים והלבשת ולפיכך הפרישם במצוה ובענש כמו שהזכרתי למעלה (שם לה)